לתרומות לחץ כאן

פורים – ימים גדולים לפעול ישוועות

שאלה:

פורים שמח לרבני האתר ולכל המעיינים בתשובות.

רציתי לשאול – (אצלי כידוע זה עדיין בבוקר בתענית-אסתר כך שעדיין אוכל לדיעה מה יעשה בו)

הספרים הקדושים מבארים את גודל השעה איך ששערי שמים נפתחים בעת קריאת המגילה וזה עת רצון גדולה ביותר לפעול בשמים ישועות גדולות. לא כל כך הבנתי. מה הכוונה בזה? הרי ברור שאף א' לא מתכוון להגיד שכשהש"ץ קורא אני אמור לבקש בקשות לחיי אריכי בני מזוני רויחי רפואות ישועות וסייעתא-דשמיא בכל מילי דמיטב. אז מה כן? לאיזה ענין אני אמור לדעת זאת ומה אני אמור לעשות עם הידיעה הזאת?

תשובה:

שלום וברכה

בודאי שלא! בקריאת המגילה יש להאזין היטב לכ מילה ולהיות מרוכזים במגילה. באופן כללי ימי הפורים ימים גדולים מאוד שכבר אמרו חסידים שכל הפושט יד נותנים לו הוא גם כלפי שמיא שהתפילות מועילות לפעול ישועות.

ובאמת בענין של פעולת הישועות בפורים, לי יש המלצה אחרת, שהמקור שלה הוא הרבה יותר ברור, כתוב עליה כבר בתורה ובנביאים ובגמרא ובכל ספרי הפוסקים. סגולה עצומה לפעול ישועות גדולות. בפורים יש מצווה מיוחד של מתנות לאביונים, וזו גם המשמעות הפשוטה של מה שנאמר כל הפושט יד נותנים לו, זה נאמר על נתינת צדקה לעניים בפורים. וכך כותב הרמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה פרק ב, טז-יז) "וחייב לחלק לעניים ביום הפורים, אין פחות משני עניים נותן לכל אחד מתנה אחת או מעות או מיני תבשיל או מיני אוכלין שנאמר ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני עניים, ואין מדקדקין במעות פורים אלא כל הפושט ידו ליטול נותנין לו, ואין משנין מעות פורים לצדקה אחרת.  מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים." כתוב שהרמב"ם ממליץ מאוד להרבות בצדקה בפורים. וכאן אני רוצה להוסיף לך ידיעה חשובה, מאוד! לנתינת צדקה יש כוח עצום לפעול את כל הישועות, וכאמור לא אני אומר את זה. אצטט לך כאן את דבריו של הטור יורה דעה הלכות צדקה (סימן רמז) "ויש לאדם ליתן אל לבו שכמו שמבקש בכל שעה מהקב"ה שיזמין לו פרנסתו וכמו שמבקש מהקב"ה שישמע שועתו כך צריך שישמע שועת העניים ואף גם זאת שהקב"ה קרוב לשמוע צעקת עניים שנא' שועת עניים אתה תשמע לפיכך יש לו ליזהר מזעקתם וגם כי ברית כרותה לה' שנא' (שמות כב) והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני גם יתן אל לבו כי הוא גלגל החוזר בעולם וסוף האדם לבא לידי מידה זו ואם לא הוא יבא בנו או בן בנו ואל יעלה בלבו עצה לומר איך אחסר ממוני ליתנו לעניים כי יש לו לדעת שאין הממון שלו אלא פקדון לעשות בו רצון המפקיד וזה רצונו שיחלק לעניים ממנו וזהו החלק הטובה שיהיה לו ממנו כדכתיב והלך לפניך צדקך ועוד כי הדבר בדוק ומנוסה כי בשביל הצדקה שנותן לא יחסר לו אלא אדרבה תוסיף לו עושר וכבוד כדכתיב (ד"ה ב' לא) מהחל התרומה לביא בית ה' אכול ושבוע והותר עד לרוב כי ה' ברך את עמו וכתיב (מלאכי נ') הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי עליכם ברכה עד בלי די ואמרו חכמים בכל דבר אסור לנסות את ה' חוץ מדבר זה כדכתיב ובחנוני נא בזאת ועוד כי הוא דוחה את הגזירות הקשות וברעב תציל ממות כאשר אירע לצרפית (מלכים א' יז) בשביל עוגה קטנה שנתנה לאליהו ומניעתה תרחיק הקרובים לשכינה ממנה ומן התורה כאשר אירע לעמון ומואב שהיו קרובים אלינו ונתרחקו על אשר לא קדמו אותנו בלחם ובמים ומקרבת הרחוקים לחסות תחת כנפי השכינה כאשר אירע ליתרו על אמרו (שמות ב') קראן לו ויאכל לחם" וכלומר מפורש כאן בדבריו שבדוק ומנוסה, זו הסגולה הכי טובה שיש הטור מעיד עליה שזה מנוסה, ולא רק הוא זה כבר כתוב בנביא שאפשכר לבחון את ה' בצדקה זה כתוב גם בגמ' בבבא בתרא, ועוד מקורות וכך גם נפסק להלכה בשו"ע ערוך שם במקום שמותר לנסות את ה' בנתינת צדקה. בקיצור בזכות נתינת צדקה שהיא עיקר מצוות היום פורים נתינת מתנות לאביונים שהרמב"ם כותב שראוי להרבות בה בפורים ושמי שמרבה בה דומה לשכינה, בזכות מצווה זו ניתן לזכות לשיעות גדולות לברכה ופרנסה ולשפע עד בלי כמו לשון הפסוק שנאמר על זה בדיוק 'והריקותי לכם ברכה עד בלי די', בלי להתאמץ לכוון ולהקשיב, פשוט לתת צדקה לעניים, כמובן עדיף עניים הגונים, ניתן לזכות לכל השפע שיורד בפורים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל