שאלה:
שמעתי שני הרצאות משני מרצים שונים בקשר ללמה קוראים לחג הפורים בשם זה. שניהם הסבירו בטוב טעם. רב אחד אמר שהשם פורים למרות שהפור היה כביכול פרט שולי בכל הסיפור הזה שהמן בדיוק החליט להפיל פור ולא על שם אירוע יותר מרכזי במגילה ללמדינו בא כשם שכל החג הינו על הנס שבתוך הטבע גם השם הזה מראה לנו שאפילו הפרט השולי הזה הינו בהשגחה ובעל משמעות. הרב השני הרחיב על כך שהפור ההוא היה אירוע כל כך מרכזי שהמן לא ביקש לעשות זאת מיד אלא ערך פור והמתין לתאריך שיצא לו ובנתיים היה סיפק בידי כלל ישראל להפוך את הגזירה ולהקהל ולעמוד על נפשם. קצת התבלבלתי. הפור אם כן היה פרט חשוב או לא כ"כ?
תשובה:
שלום וברכה
תלמיד חכם כמוך בודאי זו לא הדרשה הראשונה שאתה שומע… הכל נכון, יש מבט כזה ומבט כזה, ובכל מקרה העיקר הוא שהיסודות נכונים, א. כל פרט בבריאה מושגח, כל מעשה לש יהודי בא בחשבון, ב. בלי התפילות והזעקה והתשובה שלושה ימים – לא היו נגאלים. וזה לימוד גדול גם בשבילנו, לכלל ולפרט, לשוב אל ה' יתברך ולבקש את רחמיו.
מקורות:
רק לפילפולא בעלמא, הייתי מנסה ליישב יחדיו את ב' השיטות שהזכרת, ולבאר שיש כאן ב' דינים בפור. ובהקדם יסוד עצום של המהר"ל בענין. את דברי המהר"ל כדאי בכל מקרה ללמוד במקור, ואני מביא אותם כאן בהמשך. כאמור יש לעיין בהם, אבל מדבריו עולה, שהפור עצמו אכן היה חסר חשיבות ופרט שולי כמו שנתבאר בשאלה, אבל התאריך שיצא בפור הוא היה הדבר החשוב והמשמעותי מאוד, ועיי"ש בדבריו למה. ובזה מיושבים שפיר ב' השיטות.
ואולי דברי המהר"ל שם באור חדש: ומ"ש הפיל פור הוא הגורל לפני המן שהיה אחד לפניו שיודע ענין הגורל והיה יודע בחכמה איך עושין הגורל ולא היה מפיל הגורל המן עצמו לפי שנעשה על ידי מומחה ולכך כתיב לפני המן, ומה שהפיל הגורל בחודש הראשון דוקא מפני כי דבר זה מה שהפיל הגורל הוא ההתחלה אל האבוד כאשר היה רוצה לדעת איזה זמן מוכן ביותר לאבדם וכיון שהוא התחלה אל האבוד לכך ראוי שיהיה בחודש הראשון שהוא התחלה ג"כ. ובמדרש (אסתר רבה ז, יא) משמע שכאשר הפיל גורל באיזה יום בשבוע לא נפל על אחד רק כאשר הפיל גורל על החדשים נפל על חודש אחד וטעם דבר זה כי אין ראוי שיהיה שום יום משבוע שיפול בו הגורל לכלות ולאבד את ישראל כי כל ז' ימים בראשית הכל בשביל ישראל נברא כמו שרמז הכתוב (בראשית א, א) בראשית ברא בשביל ישראל נברא העולם אין ראשית אלא ישראל שנאמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתו (ירמיה ב, ג) (ילקוט שמעוני ירמיה ס' רסד) אבל נפל הפור בחדש י"ב כי חדש אדר יש בו צד בחינה של מה שאין מציאת ישראל כי חודש אדר הוא סוף החדשים ומורה על הסוף ועל התכלית ולפי זה בודאי צ"ל שהיו קלפים החלקים יותר מן אשר כתובים עליהם שמות הימים דאל"כ איך אפשר שלא יפול הגורל על אחד מן הימים רק שהיה החלקים יותר מן הכתובים ובזה היה בוחן שאע"ג שאפשר שלא יפול הגורל על אחד מן הימים אם נפל הגורל באחד מן הימים היה זה בחינה גמורה שהגורל הוא אמת והמן חשב אדרבא לכך נפל הגורל בחדשים ולא נפל הגורל בימים מפני כי חודש אדר הוא סוף החדשים ומורה כי בחודש הזה יהיה סוף להם ולכך נפל הגורל בחדשים שהם מורים על הסוף בימים אבל הימים אין מורים על הסוף רק החדשים ומה שנפל הגורל על חודש אדר אל תאמר שלא היה בגורל הזה ממש כאשר לא היה מקוים מחשבת המן כי זה אינו וכך הוא באמת כי בודאי יש לישראל סוף ותכלית מצד עצמם רק מצד הש"י יש להם קיום אבל מצד עצמם אין להם קיום ודבר זה שאין לישראל הקיום רק מצד שהש"י מורה זה כי שם אל בסוף השם של ישראל כי בסוף שלהם שיש להם מצד עצמם נותן הש"י להם קיום אבל מצד עצמם של ישראל יש להם סוף ולכך נפל הגורל בחודש י"ב שהוא סוף החדשים כי יש לישראל סוף מצד עצמם והמן הרשע כאשר נפל הגורל בחודש י"ב שמח כי סבור היה כי מאחר שנפל בחודש י"ב מורה זה על הסוף ולא ידע כי יש להם סוף מצד עצמם רק כי קיום שלהם הוא מצד הש"י וכל האומות קיומם שלהם מצד עצמם יותר מן ישראל ואין להם הקיום מצד הש"י ולפיכך סוף שלהם שיהיו בטלים רק ישראל ולפיכך כתיב (אסתר ג, ז) הפיל פור וגו' מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר כיון שהפיל הגורל עד י"ב חודש ולא נפל הגורל על חדשים הראשונים רק נפל הגורל בחודש אדר ומ"מ קשיא למה לא כתב בפירוש כי נפל הגורל בחודש י"ב הוא חודש אדר ולא היה לו לומר כי הפיל הגורל מחודש אל חודש רק היה לו לומר כי נפל הגורל בחודש אדר ויראה כיון שלא היה הגורל אמת שהרי לא היה כלום בגורל לפי מחשבת המן ואדרבא הגורל נהפך על המן לכך לא כתיב בפירוש שנפל הגורל בחודש י"ב כי האמת כי לא היה הגורל הוכחה בפירוש לגמרי רק שהיה מורה הגורל לכאן ולכאן ואין דבר בפירוש וכן דרשו בפירוש במדרש (אסתר רבה ז, יא) הפיל פור הוא הגורל עליו נפל הגורל יראה שדרשו כך מדכתיב (שם) הפיל פור הוא הגורל ולא כתיב שנפל הגורל בחודש י"ב אלא שבא לומר כי הוא הפיל הגורל אבל הנפילה עצמה עליו היה ומ"מ צריך לומר כמו שאמרנו כי לכך היה הגורל בחודש אדר שהוא סוף לחדשים כי זה על סוף ישראל ולא ידע המן כי לכך יש לישראל סוף כי מצד הסוף הוא קיום ישראל מצד הש"י ואל"כ לא היה בגורל ממש כלל רק בודאי יש בו ממש ולכך הסוף שלהם בחודש אדר וחודש אדר מחובר לחודש ניסן כי כאשר הסוף שלהם בחודש אדר שהוא מחובר לחודש ניסן ובזה נראה שאין כאן סוף גמור רק שהוא שב אל הש"י כמו שההתחלה שהוא חודש ניסן היא מן הש"י כך הסוף הוא שב אל הש"י וזהו קיום דהוי שלהם ובודאי המן היה רוצה לדעת ע"י הגורל איזה חודש הוא מוכן אל הסוף של ישראל ולכך נפל הגורל בחודש אדר שהוא סוף החדשים והוא סוף שלהם וכן הוא האמת שיש לישראל סוף מצד עצמם והסוף שלהם מצד עצמם הוא עצם קיום שלהם מצד הש"י וזה קיומם לנצח נצחים ולכך אמר במד' (שם) כי הגורל הוא עליו ולא פי' הכתוב בפירוש שנפל הגורל בחודש י"ב בו כיון שהגורל נהפך א"כ אין הוכחה בגורל הזה הלכך לא אמר שנפל הגורל בחודש שנים עשר.
