שאלה:
שנים שעברו בעת קריאת המגילה אמנם שמעתי כל מילה ועקבתי מתוך חומש או מגילה כשרה אך קשה להגיד שלמשך כל זמן הקריאה אכן הייתי מרוכז בזה והמחשבות לא נדדו. האם זה מעכב? ומה ניתן לעשות ע"מ למנוע זאת?
תשובה:
כבר כתבנו בענין זה כמה פעמין השנה, שאמנם מדברי הלבושי שרד בסי' תרצ דייקו אחרונים שחובה להיות מרוכז כל מילה בתוכנה ממש, אבל המנהג שלא לחשוש לדבריו, אלא אם שמעת כל מילה ועקבת אחרי הבעל קורא, אף שהיו גם מחשבות תוך כדי שאינם מהענין ולא שמת לב לתוכנה של כל מילה ששמעת – זה לא מעכב.
מקורות:
לבושי שרד אורח חיים סימן תרצ: שאלת אם צריך השומע לכוין וכו'. אף על גב שהמג"א מציין על צריך שיכוין לצאת ידי חובתו, רשב"א לא בזה מיירי, אלא שיכוין בשמיעת כל תיבה ותיבה. ומביא ראיה דאין צריך כל כך דקדוק, דעמי הארץ שאינם יודעים הלשון, אי אפשר להם לכוין כל כך, אלא כיון שמטה אזנו להקורא ואינו חושב מחשבות אחרות, מסתמא שמע הכל ואינו צריך לכוין בכל תיבה בבירור. אבל אם ודאי לו שלא שמע תיבה אחת, לא יצא. ובסעיף ג' לא מכשרינן בהשמיט אלא לענין שמועיל מה שקורא על פה. זהו כלל כוונת המג"א, כן נראה לענ"ד וק"ל. ועיין ט"ז סימן שאחרי זה ס"ק ב':
שלום.
האם למי שאין מגילה כשרה יועיל פתרון שיקרא בשפתיים מתוך חומש כדי לוודא את הריכוז ולכוון לצאת בקריאה של בעל הקורא?
חלילה, הרי בזה הוא עושה הפסק וקרוב שלא יצא כלל ידי חובתו.
השאר תגובה