שאלה:
האם משלוח מנות שנותנים קבוצה של תלמידים בשיעור לרבם, ואחד נציג נותן, וכותבים ממתפללי בית הכנסת… יוצאים ידי חובה? זה נקרא עילום שם? יש לציין שלא כולם משתתפים, אז אין לרב מושג מי כן ומי לא.
תשובה:
שלום וברכה
לא יוצאים בכך ידי חובה, ויש לתת עוד משלוח מנות לאדם נוסף.
מקורות:
נדון זה תלוי בטעמים השונים למצוה זו, להצד שהטעם הוא כדי שיהיה מזומן לו אוכל לסעודת פורים גם במקרה זה יצא ידי חובה, אבל להצד שהטעם הוא להרבות אהבה ורעות, חובה שידע מי שלח לו את המנות.
לכאורה מה שהרב אומר שמה שכתוב בילקוט יוסף הזה זה מוגבל לעשות רשימה של כל מי שנתן…
"קהל מוקירי תורה, אשר נועצו לב יחדיו, ונשתתפו ביחד, וקנו בסכום המעות מגדנות ומיני מעדנים, לקיים מצות משלוח מנות לרבם הדגול, יוצאים בזה ידי חובת משלוח מנות. ואפילו אלה שנתנו סכום מעות לא גדול, אשר הוא פחות משיעור שתי מנות, כיון שנצטרפו לחבריהם במצות משלוח מנות, שנתקבלה בכבוד הראוי ובשמחה אצל הרב, קיימו בזה מצות משלוח מנות. ולפי זה יכול האיש לשלוח ב' מנות לרעהו, וישתף גם אשתו במנות הללו שהיא שולחת אותם לרעותה, ושניהם יצאו בהן ידי חובת משלוח מנות. ואין צריך לדקדק שיהיה שיעור ב' מנות לכל אחד מהשולחים. [הנה אם כל אחד מהקהל נותן סכום מעות בשיעור הגון שיש בו כדי שתי "מנות", (לפמ"ש הריטב"א במגילה ז. שהמשלוח מנות צריך להיות תשורה יקרה), אין ספק שכולם יוצאים י"ח משלוח מנות, וגם היכא שאין שיעור ב' מנות לכל אחד בפני עצמו, במעות שנותן, ורק בצירוף נתינת כל השותפים במצוה זו יש שיעור הגון ומכובד למקבל המנות, גם בזה יוצאים ידי חובה, שהעיקר במשלוח מנות שיהיה למקבל שמחה, והא איכא, וכ"כ מהר"י נג'אר בספר אהלי יהודה. וראה באורך בחזון עובדיה פורים עמ' קלז"
נכון. אלא אם כן זה ברור מאליו.
השאר תגובה