תרומות – לחץ כאן

פורים ביום שישי ופורים משולש

בס"ד

מתי הוא הזמן הראוי לאכול את סעודת הפורים בכל שנה? מהו הזמן המועדף? ומדוע? מדוע רבים נוהגים לעשותו בשעות אחר הצהריים? כצד ננהג השנה שפורים חל ביום שישי? מדוע אסור לקבוע סעודה גדולה ביום שישי? וכיצד נפתור את הבעיה השנה שפורים הוא ביום שישי? וכיצד ינהגו בירושלים שפורים חל השנה בשבת? כיצד נתכנן כראוי את יום הפורים? והאם הדבר מחוייב ע"פ ההלכה? האם ניתן לעשות סעודת פורים וסעודת ליל שבת יחד? מדוע השנה יש בירושלים 3 ימים פורים? ואיזה דינים נוהגים באיזה יום?

פורים ביום שישי ופורים משולש

מאמרנו השבוע עוסק כיצד נקיים השנה את סעודת פורים ביום שישי לבני הפרזים שהם רוב העולם, הרי אסור לעשות סעודה גדולה בימי שישי אחר הצהריים, וכיצד נקיים את סעודת פורים השנה בירושלים ועיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ועיירות שהם ספק מוקפות חומה. לבאר את הנושא, נרחיב קודם מתי נהוג לקים את סעודת פורים כל שנה, ומהו הצורה המובחרת ביותר, ואח"כ נדון כיצד לקיימו השנה.

זמן סעודת פורים בכל שנה

הרמ"א (או"ח סי' תרצה סעיף ב) פוסק כי בכל שנה נוהגים לקיים את סעודת פורים לאחר תפילת מנחה, ובלבד שרוב הסעודה יהיה ביום, ולא שרוב הסעודה תהיה בליל מוצאי פורים. אך אם הוא רוצה לקיים את הסעודה בשחרית קודם חצות הוא רשאי.

המגן אברהם (שם סק"ה) ביאר, שהטעם הוא כיון שבבוקר טרודים בשאר מצוות היום קריאת מגילה מתנות לאביונים ומשלוח מנות, לכן עושים את הסעודה לאחר תפילת מנחה. והגר"א (שם) הוסיף ומכיון שע"פ רוב לא מספיקים להגיע לסעודה עד שמגיע זמן תפילת מנחה, אסור להתחיל סעודה גדולה לפני שהתפללו מנחה, ולכן צריך להקדים את תפילת המנחה.

ולפי דבריו מובן המשך לשון הרמ"א שאם רוצה לקיים את הסעודה בשחרית הוא רשאי, כלומר שאם עדיין לא הגיע זמן המנחה הוא רשאי ואין איסור להתחיל בסעודה, ואדם רגיל אינו מחויב לחשוש שמא ישתכר וימשך בסעודה ויפסיד את תפילת המנחה. [אלא אם הוא מכיר את עצמו, ויודע שאם ישתכר הוא עלול מאד להפסיד את תפילת מנחה].

מתי הזמן המשובח ביותר

אולם המשנה ברורה (סי' תרצה סק"ט) כתב בשם השל"ה (מס' מגילה נר מצוה אות ט) והאליה רבה (סי' תרצה סק"ד) שהצורה המשובחת ביותר היא לקיים את הסעודה בשחרית, כלומר לפני חצות היום. נבאר את הטעמים מדוע עדיף לקיים את סעודת פורים בכל שנה לפני חצות היום, ומדוע הרוב נהגו לקיימה לאחר תפילת מנחה.

הטעמים שסעודה בבוקר היא מצוה מהמובחר

הטעם הראשון והפשוט הוא שזריזים מקדימים למצוות, ופירושו של דבר שאדם שהוא זריז כלומר זהיר במצוות ורואה את הנולד, ממהר לקיים את המצוה מיד כשהדבר מתאפשר, משום שאם הוא ימתין יתכן ואח"כ יקרה איזה אונס ולא יוכל לקיים את המצוה. וכן משום שקיום המצוה מיד מראה שהמצוה חביבה עליו, והוא מצפה וממתין לה. ובפרט ביום הפורים שמצויים בו אונסים וטרדות שונות, ומצוי שאדם משתכר ונרדם וכדומה ובסוף אינו אוכל את סעודת פורים, ואף אם טעם דבר מה בבוקר, לא אכל לשם מצוה פת בשר ויין כראוי בסעודת פורים.

[ואגב כאן המקום להעיר שזריז בלשון חז"ל הוא אדם שזהיר במצוות ורואה את הנולד ולכן מדקדק ופועל בעוצמה כנגד טבעו ובין השאר כנגד טבע העצלות, אך לא כפי שמקובל בעברית מודרנית שעצם פעולה מהירה קרויה זריזות, וניתן לומר משפטים כגון 'הגנב הזריז לא שלט בעצמו ולא ראה את הנולד, ובזריזות פזיזה גנב את השעון', או 'העצלן הזדרז לכבות את שעון המעורר ושב לישון'. ראה רש"י (שבת קיד: ד"ה זריזים; פסחים יב: ד"ה עדות; ע"ז כ: ד"ה זריזות; חולין קז: ד"ה לא) מסילת ישרים (פ"ו) ועוד].

טעם נוסף מובא בשל"ה (מס' מגילה נר מצוה אות ט) שהסעודה היא לזכר הסעודה שעשתה אסתר לאחשוורוש, וסעודה זו בודאי היתה בבוקר כדרך המלכים שאוכלים בבוקר (ראה קהלת י טז; שבת י.), ובסעודה זו נתלה המן, ולכן ראוי לאכול בשעה זו.

בכף החיים (או"ח סי' תרצה ס"ק כג) הביא מסידור הרש"ש כי ע"פ הקבלה הזמן הראוי ביותר לאכול סעודת פורים הוא בשעות הבוקר.

השל"ה (שם) מעיר על בעיה נוספת שהרבה פעמים התחלת הסעודה בשעה מאוחרת גורמת שלא יתפללו מעריב וקריאת שמע דאורייתא במוצאי פורים.

טעם נוסף מביא הגאון רבי שריה דבליצקי (פורים משולש פ"א בהערות) שעיקר המצוה הוא להשתכר מתוך הסעודה, ובימינו רבים נוהגים שלא להשתכר, אלא לקיים את עצת הרמ"א לשתות יותר יין מכפי שהוא רגיל, ולהרדם מחמת היין, ובשעה שהוא ישן הרי הוא מקיים את המצוה של 'עד דלא ידע' שהרי אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. והנה מי שאוכל בשעה מוקדמת יכול לאחר הסעודה כשהוא עייף מהיין לישון ביום הפורים, ולקיים את המצוה של 'עד דלא ידע' ביום פורים. אולם אם הוא מסיים את הסעודה רק לאחר פורים, והוא ישן מחמת היין של פורים רק במוצאי פורים, הוא לא קיים מצוה זו בפורים.

למעשה מובא שנהגו תרומת הדשן ורבותיו (סי' קי) הגר"א (מעשה רב פורים אות רמח) הפרי מגדים (סי' תרצה א"א סק"ה) ועוד לאכול את סעודת פורים בשחרית.

הטעם מדוע נהגו לקיים את הסעודה מאוחר

לאחר שביארנו את המעלות הרבות לאכול את סעודת פורים בבוקר לפני חצות היום נשאלת השאלה מדוע המנהג הרווח הוא לאכול סעודה זו לאחר מנחה, וכפי שהביא הרמ"א, ובפרט אצל רבים אוכלים את הסעודה בשעות אחר הצהריים המאוחרות.

למעשה בתרומת הדשן (סי' קי) נשאל כבר מדוע יש הנוהגים לקיים את סעודת פורים בסוף היום כאשר רוב הסעודה היא בלילה, ובתרומת הדשן השיב על כך בשלשה שלבים:

א. בתרומת הדשן הוכיח שיש ענין של שמחה ומשתה גם בליל ט"ו אדר, שהרי הריב"א כתב שנהגו שבחורים החוטפים מזון זה מזה משום שמחת פורים, אם הוא ע"פ תקנת שבעת טובי העיר אין חייבים לשלם, החל מסיום קריאת המגילה ועד סוף ליל ט"ו אדר, שני לילות ויום אחד, הרי לנו שיש ענין של שמחת פורים גם בליל ט"ו אדר.

ב. אולם עדיין קשה שהרי מצות סעודת פורים מקיימים רק ביום, ואף שיש ענין לשמוח גם בלילה, מדוע לא מקיימים את עיקר הסעודה ביום, בזמן שהוא מצוה גמורה ולא ענין בלבד. ועל כך תירץ בתרומת הדשן שכיון שטרודים כל היום במצות היום אם יאכלו את הסעודה בשעה מוקדמת לא יאכלו את הסעודה בתענוג ושמחה, ולכן נהגו לאחר את הסעודה עד לאחר שהתפנו מטרדות כל היום.

ג. אולם עדיין קשה האם ראוי הדבר מחמת הטרדות שלא לקיים את הסעודה כפי שראוי לכתחילה. ועל כך הוכיח בתרומת הדשן שהדבר מותר, שהרי התוספות (חולין פג. ד"ה וכדברי) כתבו שביום טוב ראשון של סוכות נהגו לעשות סעודה קטנה יותר משאר יום טוב כיון שבערב החג טרודים במצות בנית הסוכה וקניית ארבעת המינים. הרי לנו שאם טרודים במצוה, ניתן לעשות סעודה קטנה יותר מהראוי.

אולם למרות שבתרומת הדשן מלמד זכות על המנהג, הוא מסיים כי רבותיו והוא נהגו לקיים את המצוה בבוקר לפני חצות היום, וכן הוא מנהג ריינוס [הקהילות העתיקות שעל גדות הנהר הריין בגרמניה].

הלכה למעשה

להלכה הרמ"א פוסק כדעת ספר המנהגים (טירנא, פורים) שעושים את הסעודה לאחר מנחה, אולם יקפיד לעשות את רוב הסעודה ביום. [שלא כתרומת הדשן שלימד זכות אף על מי שאוכל את רוב הסעודה בלילה]. ועל כך כתב המגן אברהם שגם שיטה זו מקורה מדברי תרומת הדשן שדוחים את הסעודה כדי שיאכלו אותה בפנאי ותענוג ושמחה, וגם לכך יש צורך להביא ראיה מיום טוב ראשון של סוכות שאם טרודים במצוות אחרות ניתן לקיים את הסעודה שלא בצורה המושלמת והראויה ביותר, ולהסתפק בסעוד קטנה יותר שיוצאים בה ידי חובה.

סיכום זמן הסעודה בכל שנה

בכל שנה מחמת טעמים רבים עדיף לקיים את סעודת פורים בבוקר לפני חצות היום, אולם כיון שיש מצוות רבות, ואנשים טרודים בפורים לקיים אותם, אם יאכלו בבוקר את הסעודה, מחמת הטרדות הסעודה שלא תהיה בפנאי תענוג ושמחה כראוי, ולכן נהגו לקיימה בשעות הצהריים, וכיון שהגיע כבר זמן מנחה גדולה, אסור להתחיל בסעודה גדולה כסעודת פורים לפני מנחה, יש להתפלל מנחה ורק אח"כ להתחיל לאכול את סעודת הפורים. אולם למרות הטרדות הרבות להלכה נפסק שיש להתחיל את הסעודה בשעה שניתן עדיין לאכול את רוב הסעודה לפני שקיעת החמה. ואין להקל רק להתחיל את הסעודה לפני שקיעה.

בכל מקרה כתב במועדים וזמנים (ח"ב סי' קצ) שצריך להספיק לאכול בשר ויין לפני שקיעת החמה, משום שזהו עיקר המצוה בסעודת פורים.

אמנם מי שיכול להתארגן כראוי ולהתיישב לאכול לפני חצות היום, הרי זה משובח, והוא זוכה לקיים את מצות סעודת פורם בצורה המעולה ביותר.

למעשה בזמנם היו צריכים להכין הכל ביום הפורים עצמו, ומצוות מתנות לאביונים ומשלוח מנות היה בעיקר להכין מאכלים למי שאין לו את האפשרות לכך, ולטרוח להביא לו אותם, בימינו הצורה הכי מהודרת לקיים מצות מתנות לאביונים הוא להעביר בתרומה כספית לידי גבאי הצדקה שיעבירו את הכסף בצורה מכובדת לנזקקים, או להעביר לידי אדם שנזקק, כאשר ראוי להקדים ככל שניתן את ההעברה כדי שהעני יוכל לקנות בו מאכלים לסעודת פורים. וגם את משלוחי המנות ניתן לארגן מראש. ולכן יש הרבה פחות טרדה מאשר בזמנם, אולם עדיין אפשר לומר שאם יתחילו לאכול בשעות הבוקר יהיה לחץ והסעודה לא תהיה בפנאי תענוג ושמחה, ויש היתר לנוהגים לדחות את הסעודה לאחר המנחה.

אך עדיין במרבית הבתים בהחלט אפשר להתחיל לאכול בשעות הצהריים המוקדמות, ולהספיק לאכול את רוב הסעודה מוקדם. ולהיפך בבתים רבים התרגלו שאת סעודת פורים יש לקבוע לסוף היום, וצריך להעסיק ולהאכיל את בני הבית ובפרט הקטנים עד הסעודה, ובודאי שבמקרים אלו אין שום טעם למשוך את הסעודה עד שעות אחר הצהריים המאוחרות.

החיוב להקדים ולתכנן נכון את יום הפורים

לסיום הדברים יש לציין כי המגן אברהם (סי' תרצג סק"ב) והמשנה ברורה (סק"ו) פסקו שבפורים צריך להשכים ולהתפלל תפילת שחרית בשעה מוקדמת, וביאר במחצית השקל (סק"ב), כיון שאנו טרודים במצוות רבות כל כך בפורים, ואף תפילת שחרית ארוכה מהרגיל, יש צורך להשכים קום כדי שנוכל לקיים את כל מצוות היום כראוי. הרי לנו שיש חיוב בהלכה לתכנן נכון את יום הפורים כדי להספיק להגיע לכל מצות היום בנחת וברגיעה מתוך שמחה ותענוג.

ואכן בכל שנה רבים נוהגים להתפלל בפורים בותיקין, [ע"פ רוב במנינים אלו ניתן גם לשמוע את קריאת המגילה כראוי בלי ילדים שמפריעים לקריאה, או שיכורים למחצה מליל פורים], ומיד אח"כ דואגים להעביר את מתנות לאביונים לגבאי הצדקה, או להעביר מעטפה למכר הזקוק לכך, או לפשוט יד בבית הכנסת, כך שהיום מתחיל בצורה מסודרת, ולאחר קיום מצות משלוח מנות ניתן להתחיל את הסעודה בשעה סבירה מוקדמת כראוי מעיקר הדין.

ובפרט בשנה זו שהיום קצר והמלאכה מרובה ראוי מאד לנהוג בהנהגה זו.

זמן סעודת פורים בשנה זו

אולם כל זה אמור בשנה רגילה, אולם השנה הדברים משתנים, ונפרט הן לבני הפרזים העושים פורים בי"ד אדר שהשנה הוא יום שישי, והן לבני מוקפים כגון ירושלים עיר הקודש העושים פורים בט"ו אדר שהשנה חל בשבת, וכפי שנפרט.

הרמ"א (או"ח סי' תרצה סעיף ב) כתב שהשנה שפורים חל ביום שישי יש לעשות את הסעודה בבוקר לפני חצות. ומקור הדברים הוא בספר המנהגים (טירנא, פורים) שכתב שאין לעשות את סעודת פורים לאחר חצות, משום שהוא פגיעה בכבוד השבת [אף אדם שיש לו תאבון לאכול שתי סעודות], וכן משום שבכך מקלקל את סעודת שבת, משום שלרוב האנשים לא יהיה לו תאבון לאחר סעודת פורים לאכול סעודה נוספת.

ובפרט השנה שמחמת אמצעי הזהירות בקורונה אין ראוי לעשות אירועים משפחתיים גדולים ככל שנה.

אמנם המשנה ברורה (שם סק"י) כתב שאכן כך יש לנהוג לכתחילה, אולם בדיעבד אם עבר חצות והוא טרם אכל את סעודת הפורים, יסמוך על שיטת המהרי"ל (סי' נו) שניתן להתחיל לאכול את סעודת פורים ביום שישי עד סוף שעה תשיעית [הזמן המופיע בלוחות כמנחה קטנה, והוא חצי מהזמן מחצות היום עד שקיעת החמה]. וציין המשנה ברורה ליד אפרים (שם) שכתב שלפני שעה עשירית עדיף לאכול פת ולסמוך על המהרי"ל, ולא לצאת ידי סעודת פורים במאכלים אחרים.

אם עבר שעה עשירית מבואר בשולחן ערוך (או"ח סי' רמט סעיף ב) ובמשנה ברורה (ס"ק יג-יד) שבדיעבד מותר לעשות סעודה שרגיל בה ביום חול, והיינו שיאכל בסעודת פורים כמות שהוא רגיל לאכול ביום חול בשעה זו, וכיון שהוא סעודת מצוה הדבר מותר. אך יזהר שהכמות של האכילה והשתיה תהיה כמות שהוא יודע שאינו מקלקל לו את התאבון לסעודת ליל שבת. וניתן להסתפק בשיעור של גודל של ביצה פת, וגודל של כזית בשר.

האם לעשות סעודת פורים ולעשות קידוש באמצע הסעודה

הבית יוסף (סי' תרצה) הביא שבארחות חיים כתב שיש שתי פתרונות, או לעשות סעודה בסמוך לכניסת השבת, ובאמצע הסעודה לפרוס מפה לכבוד שבת ולקדש, וכך שיש סעודה אחת שתחילתה סעודת פורים והמשכה סעודת שבת. [וכך מובא גם במאירי (כתובות ז:) שכתב שנהגו במקומו]. או לעשות את הסעודה בבוקר. אולם הרמ"א בדרכי משה מביא שהמנהג שלנו הוא רק לעשות את הסעודה בבוקר. ונראה שטעמו לפי שהמהרי"ל (סי' נו לקט יושר עמוד קנו ענין ד) כתב שאנו לא נוהגים לעשות כן [בכל השנה], אף שמעיקר הדין מותר, ולכן גם בפורים אין להשתמש בפתרון זה. וכן נראה בפוסקים [ובפרט במשנה ברורה] שבכל מקום שהוצרכו למצוא פתרון כגון לאכול סעודה שלישית בשבת שהוא ערב יום טוב, או סעודת מצהו ביום שישי אחר הצהריים וכדומה, נמנעו מלכתוב פתרון זה.

ולמעשה במקום שנהגו לעשות כן אפשר לסמוך על המנהג, אך במקום אחר עדיף לאכול כמות מועטה של בשר ויין, בצורה שעדיין יש לו תיאבון לאכול את סעודת שבת, ולצאת ידי חובת סעודת פורים. ואח"כ בליל שבת לקדש ולאכול סעודת שבת כרגיל.

פורים משולש

עד כה עסקנו בפורים פרזים, כלומר בכל העולם מלבד ירושלים והעיר שושן באירן, העושים השנה את סעודת הפורים ביום שישי, אולם בפורים מוקפים כלומר ירושלים שושן באירן וכן בעיירות המסופקות העושות פורים יומים, כגון הערים העתיקות בארץ ישראל, השנה פורים יוצא בשבת, ונשאלת השנה כיצד יקיימו את מצוות היום.

בשנה זו בפורים דמוקפים הלכות פורים מתחלקים ל3 (שו"ע או"ח סי' תרפח סעיף ו):

קריאת המגילה ומתנות לאביונים עושים ביום שישי.

על הניסים אומרים רק בשבת, וכן קוראים בתורה את הקריאה של פורים 'ויבא עמלק' רק בשבת, וכן מפטירים שוב את ההפטרה של פרשת זכור.

ואילו את משלוח מנות וסעודת פורים עושים ביום ראשון.

אמנם בדין משלוח מנות וסעודת פורים מצינו שיטות נוספות:

המשנה ברורה (שם ס"ק יח) הביא שהמרלב"ח סבר שיש לעשות גם את הסעודה ומשלוח המנות ביום השבת עצמו, והסועדים יחד יכולים להחליף את המנות שלהם בשבת ביניהם. אולם המשנה ברורה כתב שרוב האחרונים נחלקו על כך ופסקו כדעת השולחן ערוך. אולם בשער הציון (סק"ל) הביא שהפרי חדש כתב שראוי לעשות את הסעודה ומשלוח מנות גם בשבת וגם ביום ראשון, לחומרא, והרוצה לכוון בסעודת שבת שהוא גם לשם סעודת פורים, ולהחליף את מנתו עם בן הבית הסועד לידו, תבא עליו ברכה, אולם מעיקר הדין עושים את הסעודה ביום ראשון.

שיטה נוספת מצינו בחזון איש (או"ח סי' קנה סק"א) הסובר שאת משלוח המנות יש לתת ביום שישי ולא ביום ראשון. וכן כתב בכף החיים (סי' תרפח ס"ק לה) בשם הכנסת הגדולה, והביא שם את שאר הדעות, וסיים הכף החיים שירא שמים יתן משלוח מנות בשלשת הימים.

זמן הסעודה ביום ראשון

והנה בירושלים השנה שמקיימים את הסעודה ואת משלוח מנות ביום נפרד, בודאי שאפשר להקדים את הסעודה לשעות הבוקר, ואין בעיה של טרדה וניתן לקיים את המצוה כהלכתה. ובפרט השנה שמחמת אמצעי הזהירות בקורונה אין ראוי לעשות אירועים משפחתיים גדולים ככל שנה.

נקודה נוספת היא שבכל שנה הראשונים ציינו שיש ענין להמשיך את הסעודה משום שיש ענין לשמוח גם בליל ט"ו, אולם בירושלים שמוצאי פורים הוא בכל שנה בליל ט"ז אדר, ובפרט השנה שמדובר בליל י"ז אדר, בודאי שאין ענין להמשיך את הסעודה בלילה, ובודאי שמצות סעודת פורים הוא רק בחלק שאוכלים עד סוף היום בלבד.

Join the Conversation

1 Comment

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *