שאלה:
מדוע אין חובה כאשר רואים מישהו שאולי הוא מזרע עמלק להרוג אותו מדין ספק דאורייתא לחומרא [ואמנם לא עמלק יש אמנם איסור. אך האיסור להרוג עכו"ם הוא רק נראה לי בהורגו לחינם. לא? ואם יש מצווה שוב אדרבה חייב להורגו] ומדוע ביד ישראל תקיפה לא הרגו כל מי שהוא ספק עמלק?
תשובה:
שלום וברכה,
רציחת גוי יש בו משום איסור "לא תרצח". ולכן אם יש ספק על גוי שמא הוא מזרע עמלק אסור להורגו משום ספק איסור רציחה.
בהצלחה.
יש על גוי "לא תרצח"? האם יש על זה יהרג ואל יעבור?
למיטב ידיעתי אין על גוי לא תרצח ממש. שהרי לצורך כגון מלחמת רשות וכד' הותר להורגן. ורק אסור לרצוח לחינם.
אסור להרוג כמבואר ברמב"ם עבודה זרה פ"י ה"א. ובשו"ע קנח ס"א. ועיין בנו"כ. יש מחלוקת בפוסקים האם רציחת גוי אסורה מהתורה או מדרבנן. פעם שמעתי מהגאון הרב אברהם פרבשטיין זצ"ל שנקט פשוט שאיסור הריגת גוי משום "לא תרצח". ולא ידעתי מקורו, ועל פיו כתבתי את דברי.
בשעת מלחה אין איסור רציחת גוי וכמבואר ברמב"ם ובשו"ע שם. ודין יהרג ואל יעבור מסתבר שלא יהיה בגוי משום שאין את הסברה של מי יימר דדמא דידך סומק טפי.
יש"כ!
רק יש קצת להעיר דאם אסורה רק מדרבנן היה צריך אולי להדחות מפני ספק מצות עשה.
מי אמר שספק עשה דוחה איסור דרבנן. בעשה מהתורה אם דוחה איסור דרבנן יש מחלוקת ומו"מ ארוך [כגון איסור מוקצה לטלטל עפר במקום של כיסוי הדם. מצוות השבת אבדה באיסור מוקצה. שילוח הקן בשבת ועוד הרבה…]. אבל בספק עשה מי אמר שדוחה איסור דרבנן?.
השאר תגובה