שאלה:
בס"ד
מלוה שיודע שללווה אין כסף להחזיר לו, האם מותר לו להתקשר אליו "ולנדנד" ולבקש את הכסף. כשיודע שהאפשרות היחידה של הלווה להשיג כסף זה רק על ידי שהלווה יקח הלואה במקום אחר
תשובה:
שלום וברכה,
כאשר ברור למלווה שאין ללווה מעות לפרוע את חובו אסור לו לנגוש אותו לתבוע את חובו. אם יש אפשרות ללווה לקחת גמ"ח כדי להחזיר חובו לא נחשב לאפשרות פירעון, ואסור לו לנוגשו כדי שייקח הלוואה מגמ"ח אחר.
בהצלחה.
מקורות:
בשו"ע (סימן צז סעיף טו) מבואר שאין כופין את הלווה להשכיר את עצמו כדי לפרוע חובו, ובטעם הדבר כתב הסמ"ע ס"ק כט שכתוב "כי לי בני ישראל עבדים" – שטר של השי"ת קודם. וכתוב ונמכר בגנבתו ולא בהלוואתו. מבואר שאדם לא מחויב להשכיר את עצמו כדי לפרוע הלוואתו. וא"כ אם ינגוש לווה כדי שיעבוד ויפרע חובו עובר באיסור של לא תהיה לו כנושה, מאחר ואין לו לפרוע ואינו חייב לעבוד. וכ"ש שאינו חייב לקחת הלוואה ממקו"א. ולכן אם נוגשו עובר באיסור מאחר ובמציאות אין לו.
האם ד"ז בהוא גם כאשר רואים שהלוה בשביל מותרות של עצמו כן לווה מגמ"ח אחר
אחרי שהלווה לקח הלוואה מגמ"ח מותר לקחת ממנו את הכסף לפירעון החוב. אבל לא ניתן לכפות עליו לקחת גמ"ח.
השאר תגובה