שאלה:
שלום לכבוד הרב !
האם צום ז' באדר מתחיל מעלות השחר או שזה צום של 24 שעות? והאם כל אחד רשאי לצום אותו? כי קראתי שזה של "חבריא קדישא" משהו כזה.
תשובה:
שלום וברכה
תענית ז' באדר יום פטירת משה רבינו הובאה בשו"ע סי' תקפ כתענית יחידים, וראה בבית יוסף שם שלא פשט המנהג להתענות ביום זה, ואכן גם בזמנינו נראה שהדבר נהוג רק בין החברא קדישא ולא אצל שאר הציבור. התענית היא מעלות השחר, ויש צורך בקבלת תענית.
בס"ד
בוקר טוב
אם יש מתענים ורוצים להוציא ספר תורה
האם אפשרי
כמה מתענים צריך להיות?
האם יש הבדל בין ספרדים ואשכנזים
תודה רבה
אם יש ציבור שקבע לקבל תענית יחד, ויש עשרה מתענים קוראים בתורה ויחל, אבל אם התקבצו במקרה עשרה מתענים לא קוראים.
בס"ד
שלום רב
אם הרבנות הראשית קבעה יום תענית בשל המצ"ב
האם צריך 10 מתענים או שצריך רוב ( כלומר 6 לפחות)?
תודה רבה
צריך עשרה מתענים. אין לנו בזמנינו תענית ציבור.
אם חל השנה שני אדרים
באיזה חודש נהוג לצום אדר א או אדר ב
בגמ' סוטה (י"ב ע"ב) נאמר שמשה רבנו נולד ונפטר בז' אדר. במכילתא (בשלח, ו) לדעת ר"א המודעי, משה רבנו נפטר בשנה מעוברת באדר א'. ובשו"ת הלכות קטנות (ב, קע"ג) כתב שכיון שאמרו חז"ל (סוטה שם) שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום, ודאי שאם הייתה פטירתו בשנה מעוברת, הייתה באדר שני, וכן כתב רבי יונתן אייבשיץ ב"יערות דבש" (א, דרוש ג) שמשה נולד בשנה מעוברת באדר א' אולם נפטר באדר ב' כמפורש בגמ' קידושין (ל"ח ע"א) שנפטר באדר הסמוך לניסן, ומיום פטירתו היו 33 ימים עד י' בניסן שנכנסו לארץ ישראל.
הלכה למעשה: "חברא קדישא" והנוהגים להתענות בז' אדר [תענית צדיקים], לדעת המשנ"ב (תק"פ, א) המנהג להתענות באדר א, אולם בלוח לא"י כתב שהמנהג בארץ ישראל שרק ה"חברא קדישא" מתענים, ועורכים סעודה במוצאי התענית באדר שני.
השאר תגובה