שאלה:
יום שישי יוצא פורים..
האם אפשר לאחד את סעודת פורים עם סעודת שבת? על ידי כך שנקבל שבת מוקדם יותר?
תשובה:
שלום וברכה
ברור שאין לעשות סעודת פורים אחרי קבלת שבת, שהרי הסעודה היא אחת ממצוות היום ויש כאן תרתי דסתרי. הנדון הרחב בפוסקים הוא האם ניתן לקבל שבת באמצע הסעודה, מה שנקרא "פורס מפה ומקדש", כלומר שמחשיך באמצע הסעודה ואז עושים קידוש וממשיכים… אבל זה אינו לכתחילה, כיון שנכנס כאן במחלוקת האם מברכים קודם ברכת המזון לפני הקידוש או לא, ויש כאן צד ברכה שאינה צריכה, ולכן אין לעשות כך אלא בשעת הדחק שלא הספיקו לאכול קודם.
מקורות:
ראה כל הפרטים בשו"ע סי' רעא סעי' ד ומשנה ברורה שם.
בירושלים השנה, נפסק בשולחן ערוך שעושים הסעודה ביום ראשון כדי שלא לעשותה בשבת אז כ"ש בני פרזים שלא יעשוה בשבת ואם עושים את הסעודה סמוך לערב זה כבר סעודת שבת ולא סעודת פורים
אכן זה כתבנו, לעשות בערב ודאי שלא, הנדון הוא לגבי פורס מפה ומקדש, להמשיך בערב..
בד"כ הרי סעודת פורים זולגת למוצאי היום. ופעם שמעתי שזה ההיכי תמצי הכמעט יחידה של פורס מפה ומקדש. אלא שכאמור נכנס לשאלה אם להגיד על הניסים או רצה.
יש עוד כמה טעמים מדוע אין זה לכתחילה. לגבי רצה ועל הניסים, אין הפסד כל כך אם יאמרו גם על הנסים בצירוף השיטה שכך יש לעשות בסעודה כזו (נדמה לי שלכו"ע אומרים רצה, השאלה היא האם אומרים גם על הנסים), ובצירוף השיטה שאומרים על הנסים בשני הימים (בין בפרזים ובין במוקפים).
יש כמה טעמים לא לעשות כן. הטעם שכתב אליהו, הוא טעם נכון מאד. אמנם, טעם זה שייך בעצם בכל שנה אצל אלה שמתחילים סעודת פורים ממש לקראת סוף היום. אני קורא לזה "סעודת מוצאי פורים שהתחילה מבעוד יום". עכ"פ, לגבי פורים בע"ש, ודאי שלכתחילה עדיף לעשות הסעודה בשחרית. אך מי שלא הספיק, אם נמשכה סעודתו עד סמוך לשבת, יכול לעשות כן. לקבוע מלכתחילה זמן סעודה ולהגיע לכך, ודאי שאין זה לכתחילה.
ואגב, אם כבר דברנו על סיומה של הסעודה, מן הראוי להזכיר כאן גם את תחילת הסעודה (של שבת) או את אמצע הסעודה (של פורים). יש מחלוקת הפוסקים לגבי ברכת המוציא (פעם שניה), ולגבי נטילת ידים.
גם צריך לדעת מה עושים עם ברכת בורא פרי הגפן (בפשטות, אין לברך בקידוש, אא"כ יש מי שלא שתה יין בסעודה. מה שמצוי אצל נשים).
לכן כל זה לא לכתחילה…
כן. אבל לא מכאן מתחילה הבעיה. יש בעיה בעצם להתחיל סעודה בשעה כזו בערב שבת. זה היסוד.
אגב, כמובן שמי שמאיזה טעם לא התחיל את הסעודה מוקדם, אינו צריך לצמצם את זמן סעודת הפורים בגלל זה.
לא הבנתי למה זו כמעט ההיכי תמצי היחידה שאפשר לעשות "פורס מפה ומקדש". לי אישית יצא כמה פעמים לעשות כן. זה קורה בעיקר בראש חדש שחל בערב שבת בחרף. לא אחת קיימנו בביתנו סעודת ראש חדש בערב שבת, ונמשכה הסעודה על כ-30 דק' לפני השקיעה. אשתי מדליקה נרות, ואז עושים "פורס מפה ומקדש" כפי המבואר. שוב, כמובן שאין זה לכתחילה, אבל צריך לדעת מה הדין גם במצבים שאינם לכתחילה.
קבלתי מאברך יקר:
אני דברתי על זה בעבר עם הגרא"צ סילבר והוא מאד נהנה ואמר שזה רעיון טוב
רק צריך לחשוב אם זה לעניין שהילדים יהיו בסעודת שבת עם תחפושות מכל היום…
ואגב מה שלא לכתחילה זה אם מישהו שכח והתחיל לאכול כמבואר בשו"ע ששם כתוב את העניין של פורס מפה בדיעבד.
אגב, חלק מהפוסקים אומרים שמצד דין קידוש על היין יש דין ברכה וכמו בליל הסדר ולכן מברך בופה"ג והפמ"ג חלק ועל זה אמר המ"ב שראוי שלא לבוא לידי ספק אבל מ"מ הוא לא אמר שלא לעשות זאת בלי ברכת הגפן…
השאר תגובה