שאלה:
שלום לכבוד הרב,
אבקש את תשובת הרב בשאלה קצת קשה שיש בה ענייני הלכה והנהגה.
חמותי אישה אלמנה אך מעט לוקה בנפשה (עברה כמה וכמה טיפולים וכעת גם עם כדורי הרגעה וטיפול נגד דיכאון) . היא אדם מאוד קשה, שכל הזמן מנסה 'לסחוט' תשומת לב, ע"י דיבורים מעצבנים וחזרות מרובות על מה שהיא אומרת.
במשך שנות הנישואים שלי קרה כמה וכמה פעמים שהיא ממש גרמה לי 'לאבד את הדעת', והיא כל הזמן עושה מניפולציות ריגשיות על הבנות שלה כדי שיתמכו בה ויבחרו את הצד שלה. העובדה היא, שכל חמשת חתניה הגיעו למצבים מאוד לא נעימים איתה, עקב התנהגותה ודיבוריה.
מצד אחד ידוע כי נפסק שיש לכבד את חמותו, אך שלא כאביו ואימו, אלא כשאר זקנים חשובים (אמנם יש שחלקו האם בכלל צריך לכבד את חמותו ולא רק חמיו).
מצד שני, היא איננה אישה 'כשרה' אלא עושה הרבה עבירות באופן תדירי (חילול שבת, צניעות, דיבורים אסורים וכו').
אם חל חיוב מוחלט על כבודה – הרי שהעצה היחידה שנותרה לי היא פשוט להתרחק ממנה ריחוק גמור ולהבהיר לאשתי שאיני בא איתה במגע כלל.
מאידך, אם הרב רואה מקום להקל, אזי אוכל לפחות לבוא איתה במגע גם אם אני יודע שמדי פעם היא תפגע.
שוב אדגיש, בד"כ הפגיעות בה באות עקב ההתנהגות והדיבורים שלה, שהיא כל הזמן פעולת זאת בזמנים הכי 'לחוצים' או מנסה לסחוט תשומת לב שלילית בצורה מאוד אינטנסיבית.
תודה רבה מראש
תשובה:
להתרחק זו לא אופציה, ולו רק מהסיבה הפשוטה שזה דבר שיכאב מאוד לאשתך. בסופו של דבר אמא זה אמא, ואל תכניס אותה לקונפליקט הלא נעים הזה. תנהג בה כבוד ככל שניתן, ואםקורה חלילה שנכשלים, אז לא להתייאש, פעם הבאה יהיה טוב יותר. להתרחק לא, להחליט מראש שלא אכפת לנו מכבודה, חלילה וחס. משתדלים, לא תמיד זה קל, על כל התגברות זוכרים שלפום ערא אגרא וזה נהדר, ומכשלונות לא מתייאשים.
בשורות טובות וישועות מקיפות.
הרב, כפי המתואר בשאלה – כלפי אדם רגיל אין צורך לבקש מחילה במקרה כזה, כי הוא הגורם המהווה את המטרד.
אבל נפק"מ אם יש לנהוג בכבודה בצורה מיוחדת – שאז כביכול חובה לבקש מחילה, למרות שהיא זו שגרמה לכך ואפילו מתכוונת לגרום לכך .
אז מה הדין?
אם משתדלים ובכל זאת התנהגותה מעבר לכל אפשרות, לא צריך לבקש מחילה, מה גם שהיא עשויה לנצל את הנזקקות שלך כביכול למחילתה וזה יחמיר את התופעה. ככל שההנהגה הכללית שלך והקשר הוא כדי לכבדה זה מספיק במקרה כזה.
השאר תגובה