שאלה:
שלום וברכה
לדעת הרב עובדיה:
האם אפשר לתת לאבא משלוח מנות גם לכתחילה ולצאת ידי חובה?
האם אפשר לתת משלוח מנות לאדם לא מוכר (סתם שאני פוגש ברחוב) אע"פ שכנראה לא ניפגש שוב לעולם (וגם לא נפגשנו) ולצאת יד"ח?
תודהב רבה וחג שמח
תשובה:
שלום וברכה
1. ככל שהבן אינו סמוך על שולחן אביו [שאז הוא בעצם נותן לו משל האב…] אפשר לצאת בזה ידי מצות משלוח מנות, ואף שאינו נחשב רעהו.
2. אם אותו אדם ברחוב כלל לא יודע מי אתה ולא מכיר אותך, לכאורה זה תלוי במחלוקת הפוסקים האם יוצאים בזה ידי חובת משלוח מנות.
מקורות:
1. ראה לקט יושר, וברכי יוסף סי' רכה, וכ"כ בדעת תורה למהרש"ם לגבי תלמיד השולח לרבו.
2. נחלקו אחרונים בטעם מצות משלוח מנות: יש מבארים שמצוה זו באה להרבות אהבה ואחוה בעם ישראל, ולהראות שעם ישראל מאוחד ומלוכד – להיפך ממה שאמר המן הרשע (אסתר ג ח): "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". ויש מבארים, שתיקנו זאת כדי שיהיו צרכי סעודת פורים מצויים לכל אדם מישראל בריוח.
על פי מחלוקת זו, דנו אחרונים בבן "כרך" ששלח משלוח מנות ביום ט"ו באדר לבן "עיר" [שיום הפורים לגביו הוא בי"ד באדר], אם יוצא בכך ידי חובתו: לדעת הסוברים שתכלית המצוה היא כדי שיהיו צרכי סעודת פורים מצויים לכל אדם מישראל, אינו יוצא בכך ידי חובתו, משום שמקבל המנות אינו נזקק ביום ט"ו לצרכי סעודת פורים. אולם, לדעת הסוברים שתכלית המצוה היא להרבות אהבה ואחוה בעם ישראל, הרי אף באופן זה מתקיים הענין (עיר הקודש והמקדש ח"ג פכ"ו אות ז).
כמו כן, דנו אחרונים לענין אדם ששלח מנות לחבירו, ומקבל המנות אינו יודע מי הוא ששלחם, אם יוצא בכך ידי חובתו: לדעת הסוברים שתכלית המצוה היא להרבות אהבה ואחוה בעם ישראל, אינו יוצא בכך ידי חובתו, שכן חבירו אינו יודע מי הוא שאוהבו וחפץ בטובתו. אולם לדעת הסוברים שתכלית המצוה היא שיהיו צרכי הסעודה מצויים לכל אדם מישראל, יוצא הוא ידי חובתו אף באופן זה (שו"ת כתב סופר או"ח סי' קמא, וראה שם שמצדד להלכה שאינו יוצא ידי חובתו באופן זה).
