לתרומות לחץ כאן

תחנון כשיש חתן בר מצוה בבית הכנסת

שאלה:

שלום רב
נישאלנו אם לומר תחנון בתפילת שחרית ביום שימחתו של הבר מיצווה.
בהרבה בתי כנסיות פה בצרפת, לא אומרים אותם כי יום שימחה הוא לחתן הבר מיצווה. נא לתת המקור אם אפשר ואיך לינוג אם רב הבית כנסת רוצה לאומרם?
חודש טוב ומבורך.
מימון.

תשובה:

בודאי יש לומר תחנון ביום הבר מצוה, היו קהילות שנמנעו מאמירת תחנון כאשר יום הבר מצוה היה גם היום הראשון להנחת התפילין, אבל לפי המנהג המקובל שמניחים תפילין כבר קודם הבר מצוה כדי להיות מיומן במלאכה, גם בקהילות אלו יש לומר תחנון. ובכל מקרה גם למנהגם אין מקור ברור. לכן, אם המנהג אצלכם שלא לומר תחנון יש על מה לסמוך, אבל לכתחילה זה אינו המנהג הנכון.

כשמתפללים מנחה באולם השמחות, ודאי אין לומר תחנון, כי זה כבר חלק מאירוע השמחה.

חודש טוב ומבורך ושבת שלום.

מקורות:

בשו"ת יביע אומר ח"ד, סי' יד כתב שאף שאין מקור מוסמך למנהג שלא לומר תחנון ביום הבר מצוה, מקומות שכך נהגו יש להניח להם במנהגם שלא לומר תחנון ביום שיש חתן בר מצווה. וראה בציץ אליעזר חי"א, סי' יז שהאריך לדחות את המנהג הזה וכך נוהגים בני אשכנז בכל מקום שלא להמנע מאמירת תחנון ביום זה.

 

שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן יז: (ז) ולא אכחד שכעין הק"ו שהרבנים שבס' שיח יצחק שם רצו לומר מסברא דנפשייהו, מצאתי שכותב לומר כן בספר נוהג כצאן יוסף, דמחזק המנהג דעשיית סעודה בו ביום, משום, דהא אפי' ביום המילה שאינו מכניסו אלא למצוה אחת והאב נושא עון ופשע וחטאה של בנו עושה סעודה כמ"ש בהלכות מילה, מכ"ש עתה שנתחייב בכל המצות והאב מעביר עונש בנו מעליו שחייב לעשות סעודה והוא סעודת מצוה עיין שם, הרי כהק"ו של הרבנים הנ"ז. אבל מלבד שעצם דברי – סתירתו של הבעל שיח יצחק את הק"ו יתנו עדיהן ויצדקו, יש גם לחלק בזה בין בנוגע לעשיית סעודה שע"ז יכול אולי להיות חלות להק"ו הזה, לבין אמירת תחנון שאין לו חלות כלל, וכהחילוקים הנז"ל. וגם לרבות מה שכותב עוד לחלק השיח יצחק שם, דאין להשיב ולומר דהואיל ויש שמחה לאביו שנפטר מעונשו אנחנו משתתפים בשמחתו ודוחים הוידוי והתחנונים וא"א נ"א וראיה מחתן, דזה אינו, דבשלמא החתן הואיל ונמחלין עונותיו ובמחילת עונותיו מכריע את כל העולם לכף זכות, לכן יש להשתתף בשמחתו, אשר לא כן באביו של בר מצוה שלא היום הזה ניצול מעונשין כי אם מהיום הזה ואילך אם יחטא ח"ו אז אין עונש בנו עליו, ואם לא יחטא הרי אין עונש כו"ע. וכשאין עונש אין שמחה עיין שם.

(ח) לזאת נלענ"ד דאין להנהיג חדשות שלא לומר תחנון אצל בר מצוה במקומות שנהגו לאמרו עד כה, וגם אין לו לאדם לנטוש מנהג אבותיו בזה. אלא דאין לבוא על זאת כי אם באמרי נועם, ואין גם למחות אם איקלע למקום שמשום מה אין נופלים על פניהם, בהיות דעיקר נפילת אפים רשות כדאיתא בטור /או"ח/ סי' רל"א, ובהיות דהא נזכר בספרים ממנהג כזה. וכדכותב מזה הפרי השדה גם בנידונו שם. ואיכא בזה גם שלא ישנה מפני המחלוקת, יעוין בשו"ת חתם סופר חאו"ח סו"ס קצ"א עיין שם, ואין להאריך יותר.

שו"ת יביע אומר חלק ד – אורח חיים סימן יד: וכן ראיתי להרה"ג מהר"א בן שמעון בס' נהר מצרים (ד"ו ע"א) שכ', שמנהג עיה"ק ירושת"ו ומצרים יע"א שאין נופלים על פניהם ביום שיש בר מצוה. וכן נוהגים ג"כ בערים רבות בחו"ל. ומנהגם של ישראל תורה הוא. וסמך לדבר מפני שדומה לחתן דכתיב ביה כחתן יכהן פאר, ותפילין נקראו פאר כדכתיב פארך חבוש לראשך /עליך/, והרי הוא כחתן וכו'. ע"ש. והגם שהרב החסיד מהר"י אלפייה ז"ל בס' שיח יצחק ח"א (דמ"א ע"ב) הביא עדות מפי השמועה, שלא נהגו כן בזמן הגאון הראש"ל יש"א ברכה ז"ל, מ"מ גם הוא הביא שיש נוהגים שלא לומר וידוי ונפ"א, וכתב שיש להם ע"מ שיסמוכו, והביא דברי הזוהר חדש הנ"ל, וסיים, ולכן בודאי שראוי להשתתף בשמחה של תוספת הארה וקדושה בכניסת הנער למצות, ולזה אין לומר תחנון ונפ"א. עכת"ד. גם בשו"ת משפטי עוזיאל (חאו"ח מה"ת ס"ס יא) כ', שבדורות האחרונים הנהיגו שלא לומר וידוי ונפ"א לכבוד הבר מצוה, כדי לחבב מצות תפילין הרפויה בידינו, ולהציל עי"ז את בני ישראל מכלל קרקפתא דלא מנח תפלין. ע"ש. וכ"כ בשו"ת מים חיים משאש (חאו"ח סי' כב) שנתפשט המנהג בכל המקומות שלא לומר תחנון לכבוד בר מצוה, כמו לכבוד חתן ובעל ברית. ע"ש. ועל כן הנח להם לישראל שאם אינם נביאים בני נביאים הם. הנלע"ד כתבתי. והשי"ת יאיר עינינו

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל