תרומת מעות חיטין – לחץ כאן

לא ייחד מקום לעפר מוקצה

שאלה:

שלום
סימן שח סעיף לח , אומר שאם אדם שכח לייחד קרן זוית בביתו בכדי להפנות שם, העפר שמפזר מקופתו יהיה בטל לעפר הבית, ואז לא יוכל לטלטלו בכדי לכסות את הצואה, אז מה הפתרון במצב כזה ?
1. אפשרי לפנות את הצואה מהבית מדין גרף של רעי, בזהירות כדי לא ליצור גומה בקרקע.
2. לכפות על הצואה כלי ( באופן שזה יועיל ולא יסריח מצד כבוד הבריות במקום)
3. אם האדם רוצה בכל אופן לטלטל את העפר האם יוכל לעשות זה ברגלו ? האם השוואה גומות זה מלאכת חורש מהתורה ? או שזה תולדה מדרבנן?
האם יועיל כאן שינוי ע"י טלטול ברגלו, וזה שהוא לא מתכוון ליצור גומות בקרקע. האם ע"י רגלו נקרא שינוי בכלל? או שזוהי הדרך לכסות רוק או צואה בקרקע?
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

ודאי שכאן זה דרבנן כי הוא לא מתכוון להשוואת גומות וגם לא משווה, זה הכל גזירה שמא יבוא להשוות גומות.

שבת שלום.

Join the Conversation

6 Comments

  1. לכאורה זה לא שינוי, אבל אם לא מקפידים להשוות אלא נניח מכסה באופן שמשאיר תלולית, זה עדיין רק דרבנן לכאורה.

  2. אז מה הפתרון , אם אדם לא ייחד קרן זוית וכעת רוצה לכסות את הצואה ? האם כבוד הבריות יתיר ? מקום בו הוא דר ?
    האם אפשרי לכפות כלי ? ובמידה וזה לא עוזר מה לעשות ? האם כיסוי ע"י עפר בזהירות ללא יצירת או השוואת גומות זה יהיה בסדר ?

  3. לכאורה אתה צודק שכל מה שדרבנן יהיה מותר באופן זה מצד כבוד הבריות, רק לזכור שאם בפשיעתו לא הכין, אין היתר כזה, וכמובא בפוסקים לגבי אבני קינוח. וזה נפקא מינה גם בזמנינו, שאדם שאין לו נייר חתוך לקנח, בו, אם נקלע למקום כל שהוא ואין שם, הוא רשאי לקרוע בשינוי ולא במקום החריצים המיועדים לכך, אבל אם בביתו פשע ולא הכין, זו בעיה.

  4. ראה מגן אברהם שיב,א שבאופן שידע שיזדקק להם ולא הכין, לא התירו משום כבוד הבריות.
    אני מעתיק לך עוד מהכתוב אצלי בענין זה:
    לענין אדם המוצא בשבת שטליתו פסולה [וממילא אינו רשאי להלך עמה משום טלטול חוטי הציצית] כתב השו"ע (סי' יג סעי' ג): "אם נודע לו בשבת כשהוא בכרמלית [שאינו אסור לטלטל בה אלא מדרבנן בעלמא] שהטלית שעליו פסול, לא יסירנו מעליו עד שיגיע לביתו, דגדול כבוד הבריות". אולם במג"א (שם ס"ק ח) מסייג את הדברים ומוסיף, דדין זה אינו אמור אלא באופן שהוא אנוס בדבר, אבל אם היה יודע מאתמול שהטלית פסולה, חייב לפושטה מיד, משום דהוי ליה לתיקוני מאתמול. ויעוי"ש שייסד דבריו אהא דשנינו בשבת (פא ע"ב): "רבי אליעזר אומר, נוטל אדם קיסם משלפניו לחצות בו שיניו, וחכמים אומרים, לא יטול אלא מן האבוס של בהמה". ומפרשינן התם לדעתייהו דרבנן, דאף שהלכה פסוקה היא בכל מקום דכבוד הבריות דוחה כל איסורים דמדרבנן, הכא שאני, שכן דרכו של אדם שיש לו מקום קבוע לסעודתו, וידע מאתמול שיהא צריך לקיסם במקום זה ופשע ולא הכינו, ולכך אין להתיר לו לעשות כן בשבת. משא"כ לענין אבנים מקורזלות לבית הכסא, שהואיל ואין אדם קובע לו מקום לעשיית צרכיו ולא ידע שיהא צריך להם, מותר לטלטלם בשבת אף שלא הכינם מאתמול , וכ"פ שו"ע (או"ח סי' שכב סעי' ד) עיי"ש.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל