שאלה:
יש לנו מנקה נוכרית. לפני הרבה זמן נשארתי חייב לה סכום מסויים (אמרתי לה שאשלם בשבוע שלאחריו) ולמיד לאחר מכן היא לא באה אלינו בעקבות המצב. כעת היא חזרה אך קשה לי להאמין שהיא בכלל זוכרת. האם זה נחשב להפקעת ההלוואה?
תשובה:
שלום וברכה,
אם היא שכחה מהחוב הרי זו הפקעת הלוואה שמותרת בגוי.
בהצלחה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות גניבה סימן שמח: כל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו (ויקרא יט, יא) וחייב לשלם, אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של גוים, ואחד הגונב מגדול או מקטן. הגה: טעות עובד כוכבים, כגון להטעותו בחשבון או להפקיע הלואתו, מותר, ובלבד שלא יודע לו, דליכא חילול השם (טור ס"ג). ויש אומרים דאסור להטעותו, אלא אם טעה מעצמו, שרי. (מרדכי פרק הגוזל בתרא).
ערוך השולחן חושן משפט סימן שמח: וכל הגונב אפילו רק שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם ואין לוקין על לאו זה דהוא ניתק לעשה לתשלומין ואין לוקין על לאו הניתק לעשה ואין חילוק באיסור גניבה בין שגונב מישראל ובין שגונב מעכו"ם או של הקדש ושל צדקות ובין שגונב מגדול ובין מקטן וטעות גוי כמו להטעותו בחשבון ולהפקיע הלואתו אין איסור בדבר ובלבד שלא יוודע לו שלא יהא חילול ה' וי"א דאסור להטעותו ורק אם מעצמו טעה שרי כגון שעשה חשבון וטעה יאמר לו הישראל ראה שעל חשבונך אני סומך ובמקום חילול השם אסור מן התורה וכתבו הגדולים שראו בעיניהם שאותם האנשים שהרויחו מטעותים לא הצליחו ונכסיהם ירדו לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה ורבים אשר קדשו שם שמים והחזירו טעותים בדבר חשוב וגדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם [ספר חסידים ובאה"ג] והרי אפילו גניבת דעת אסרו חז"ל כמ"ש בסי' רכ"ח ובזמן הזה בכל מדינות אלו אסור מן התורה שום הטעאה והערמה ואין שום חילוק בין ישראל לאינו ישראל ויש מי שרוצה לומר דהשבה ליכא בעכו"ם ולא משמע כן מהפוסקים [ועי' מ"ש בסי' ש"ס]:
