שאלה:
שלום כבוד הרב,
האם ניתן להשתמש באותו מעבד מזון/בלנדר (של חברת נינג'ה) למוצרי חלב ובשר במידה וכל הרכיבים קרים?
תשובה:
שלום וברכה
בטור בתחילת סי' צ כפי המבואר בבית יוסף ובדרכי משה שם, כתב שאין להשתמש באותו כלי לבשר וחלב, משום שחוששים לשמנונית העשויה להשאר עליו, ואפילו הכל צונן ולא חריף. חם וחריף גם בלא חשש זה אסור. ובדרכי משה שם הובא חידוש נוסף, שאפילו לחתוך דבר פרווה העומד להאכל עם חלב אסור לכתחילה בכלי מהמין השני, נניח לחתוך עוגה פרווה בסכין בשרי כאשר הכוונה לאכול אותה עם חלב, ומחמת החשש הנ"ל. לכן לכתחילה אין לעשות זאת. בדיעבד זה לא יאסור את המאכל, אבל הדבר אסור.
ערב טוב.
דיברנו כמה פעמים, שלדעת בני ספרד אין שום מניעה לעשות לכתחילה שימוש בצונן פעם לבשר ופעם לחלב ובנאי שישטוף היטב היטב.
וזו לא רק דעת הגר"ע.
כך שלבני ספרד, אין למנוע.
יש להמנע גם לספרדים, ראה בסי' צא שאמנם מעיקר הדין השו"ע מיקל, אבל בש"ך פמ"ג חוות דעת פרי חדש יד יהודה ועוד ועוד ביארו שאינו לכתחילה, ונחלקו האם מה שהתירו בדרך עראי זה דוקא בכלי שניתן להגעילו או גם בכלי שלא ניתן להגעילו ועוד נידונים שונים, לכתחילה זה לא! ובכלל זו סגולה בדוקה לערבב כלים במטבח ולהכשל.
אני מסכים שכדאי להמנע, וכך גם מורים להלכה חלק מהפוסקים הספרדים, אבל לא בגלל חשש איסור הלכתי (שאינו קיים לדעתם כלל) אלא כפי שכתבתם – שמא ישארו שאריות ולא ינקה היטב, ושמא יגררו תקלות.
אלא שמעיקר הדין אין לאסור, אפשר להמליץ שלא לעשות כך.
אגב מה שכתבתם ראיה מסימן צ"א, איך זה דומה, הרי שם זה בדבר שצריך להדיחו ואצלנו לדידן משתמשים בזה בנקי.
צריך להדיחו, הכוונה שלאחר השימוש הוא מלוכלך ויש צורך להדיח..
עכ"פ, איני מכיר אדם ששוטף את המעבד מזון ומשאיר שאריות בשר, בשיעור שלא יתבטל ברוב עם עיסה חלבית (מדין בטל בשישים) כך שהחשש לא כל כך קרוב כפי שאתם מתארים לענ"ד,
אבל אין הכי נמי המלצה שלא לעשות כך ודאי ראויה ומקובלת, כל עוד נדע להפריד בין ראוי לעיקר הדין.
כבר הספקתם להכיר אותי לא מעט, ההפרדה חשובה לי מאוד.
לא הבנת את כוונתי, לא דנתי עם החשש קרוב, הסברתי שמה שאמרו שכלי הצריך הדחה אין לשנותו מבשרי לחלבי קר, מדבר בדיוק על זה.
כן, אני מבין.
אלא שרציתי לדעת דעת כבודו על הסברא הנ"ל, הרי הסכמנו שכדאי להמנע משימוש באותו מעבד מזון פעם לחלבי ופעם לבשרי בגלל חששות ותקלות שעלולות לבוא.
אני רק מציין שלא מצוי שאדם ישאיר שאריות שלא יתבטלו ברוב מדין בטל בשישים, שהרי ממה נפשך, גם אם ניקה היטב עד שיד אדם משגת ובכל זאת נשארו שיירי בשר טחון מועט, הרי ודאי שאם נניח יטחן גבינה צהובה במעבד, יהיה ביטול שהרי ודאי יהיה יותר מפי 60 בגבינה כנגד שיירי הבשר הזעירים.
אבל ביראי שמיים עסקינן, ואנו מחפשים לעבוד את השם לכתחילה ולא בדיעבד.
רק הסברא מוסיפה להרחקת החשש.
למעשה בפוסקים רואים שאעפ"כ החמירו, ראה כל הנדון הרחב בשו"ע בסי' צא סעי' א, יש שהחמירו שם תמיד, ויש שהחמירו לטחון חלבי צונן רק בכלי שכבר נעשה בשרי על ידי משהו חם בעבר, אבל ודאי שלא סמכו על הנושא הזה של ביטול בשישים, ואסרו להשתמש לחלבי קר בכלי בשרי ולהיפך, כל הנדון שם שאם כל השימוש תמיד היה קר בין חלבי בין בשרי, יש שאסרו ויש שהתירו, ראה שם ש"ך וט"ז וכל שאר נושאי כלי השו"ע, ועוד קודם לכן בבית יוסף ובדרכי משה.
לא שייך פה גם דוחקא דסכינא?
עיקר דין דוחקא הוא בדבר חריף, למעט הנושא של השמנונית.
השאר תגובה