תרומת מעות חיטין – לחץ כאן

חכמה בגויים לעומת ס"ת שכתבו מין ישרף – המשך

שאלה:

כבוד הרב,
היות ויש לשאלה הזאת עוד השלכות מעשיות, וגם יוכל לעזור לאחרים.
שלכאורה יש כמה המצאות שהגיעו אלינו על ידי מינים.
למשל, בימי הביניים באירופה, כמה מיודעי ספר היו (לפחות רשמית) כומרים. גם לפעמים קוראים שפרי זה הגיע לאירופה כשחזרו ממסעי הצלב (שלכאורה חלק מהם בגדר אדוקים בע"ז, או לפחות הלכו לזה על פיו של הכומר בוטיקן שעודד אותם לזה).
ולפי הגדר של מין, יתכן שכמה משפטי מתמטיקה הגיעו לנו על ידי אתאיסטים וגם נקראים עתה על שמם של יוונים (שלא היו מהמאמינים הכי גדולים…) כגון 'משפט פיתגורס' המופיע באמת גם במקורות יהודיים בהלכות כלאים וכו'.
ועכשיו, האם אין בזה משום ספר תורה שכתבו מין ישרף? שלכאורה קל וחומר הדברים מלשרוף ס"ת על אזכרותיו לדברים חולין.
והנה לרש"י (גטין מה, חולין יג) המין כותב האזכרות לשם ע"ז. אבל הרי
לא נעבד ומותר להדיוט אז למה ישרף?
ומצאנו הסבר ברמב"ם (יסה"ת ו) שיש בזה משום 'שלא להניח שם
להמינים ולמעשיהם'
והגר"מ פיינשטיין (כמדומנניי או"ח ב, נ) לכאורה נוקט שגם רש"י סובר כהרמב"ם בזה .
אז, האם אין איסור להשתמש בהמצאות אלו, להנות ישר או בעקיפין ממעשי המינים אלו? (ואפילו לקרוא דברים על שמם?)

תשובה:

אדרבה, הרי אמרו חכמים חכמה בגויים תאמין, ןידוע שהרמב"ם עסק בחכמות אלו כ"רקחות וטבחות", גם הגר"א היה בקי בכל החכמות האלו ועוד רבים, ובהכרח חששו לכך או בספר תורה שכתיבתו על ידי מין פוגמת בקדושתו, או בחכמות שנובעות מעצם היותו מין, או כאשר האדם במהותו הוא מגלם עבודה זר או כפירה, אבל זה שאותו אדם שכתב את אותו משפט מתמטי במקרה הוא גם כופר, אבל אין לזה קשר עם חכמתו ופירסומו, אין כל בעיה ליהנות מכך ולהשתמש בכתביו.

Join the Conversation

4 Comments

  1. תודה רבה.
    אבל האם יש מקורות שגם למדו מחכמתם של 'מינים' ? (ולא רק מסתם 'גוים')
    כשאמרו חכמה בגויים וכו', יתכן שזה לא כולל 'מינים'.
    וגם האם זה מסתדר עם סברת הרמב"ם שלא להניח וכו' , כשכולם מצטטים אותו מין חכם או ממציא?

  2. אבל גם גוי שלא קבל ז' מצוות אינו בגדר 'מין' ה'אדוק בע"ז'. האם יש מקורות גם על, למשל, חכמתם של כומרים נוצרים, או יוונים אבל מהלוחמים ממש נגד אלוקות, לא מהמתמטיקאים אשר סתם לא האמינו בה' ?…

  3. אינני בקי כל כך בהיסטוריה. אבל לדעתי אריסטו שהיה כופר מוחלט וכל ספריו באמונה הם ספרי מינים, אעפ"כ בפילוסופיה עסקו חכמי ישראל בכתביו.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל