שלום.
רציתי לשאול אם פאה עם לייס מותרת עפי ההלכה.
( פאה עם לייס נראית ממש טבעית וזה נראה השיער בעצמו, מאד קשה להבדיל בין השיער ובין הפאה)
שלום וברכה
אינני בקי בפיאות, באופן כללי צריך שהפאה תהיה צנועה ויהיה ניכר שזו פאה ולא שיער טבעי.
יום טוב.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
הרב כמדומני שהמחירים (שלט"ג) לא עושה חילוק בין פאה שנראתה טבעית ללא טבעית, אולי מצד מראית העין שהיא הולכת פרועת ראש אך אם זה המנהג באותו מקום מה המקור לחלק?
הנושא הוא צניעות לא מצות כיסוי הראש, בשביל עצם ענין הכיסוי זה מועיל. אבל יש נושא של צניעות.
"לעצם הענין הכיסוי מועיל"?
אפשר גם ללכת עם שקית שקופה על השיער!?
אני מתפלא על ההשוואה, הרי שקית שקופה אינה מכסה את השיער כי רואים אותו, כאן השיער מכוסה, ויש נושא אחר של צניעות כמו בכל הבגד שעשוי למשוך את העין.
מה שהתפלא השואל על "לעצם הענין הכיסוי מועיל", יואיל לעיין בחיד"א במה שכתב בספרו שו"ת חיים שאל חלק ב' סי' ל"ה אות א' וזה לשונו, "ודע שכתבו האחרונים שפאה נכרית נחשבת ככיסוי" (לגבי פאה לגברים).
וזה אינו נדון כלל, אלא שאסרו פאה בדורות הקודמים בגלל סיבות אחרות: מראית העין, בחוקותיהם, דת יהודית, הרהור, וכדומה.
גם יש שאלה נדושה, שמדמים כיסוי של פאה לכיסוי של בגד עם תמונת הגוף. ואין קשר בין זה לזה, כי יש הבדל מהותי בין בגד שקוף / בגד עם תמונת הגוף, לבין פאה.
הגוף הוא דבר המעורר הרהור במהותו, וגם תמונתו מעוררת הרהור, ק"ו בגד שקוף שאינו כלום. אבל פאה היא בעצם שיער, שהוא כמו שיער הרווקות שאין בו בעיה של הרהור ואף אחד לא מהרהר בו, ויסוד זה מובא בכל הראשונים במסכת ברכות כ"ד (כעשרה ראשונים לפחות), הם כתבו זאת לגבי קריאת שמע – שבשיער הרגיל להיות גלוי אין הרהור ואין מקום לאסור לקרוא כנגדו ק"ש. לכן התירו את שיער הנשואות היוצא חוץ לכיסוי, ואת שיער הרווקות, ונפסק להלכה ברמ"א סי' ע"ה.
הגאון בעל "מאורי אור" (לפני כ300 שנה) הסביר זאת בצורה פשוטה – אין הבדל בין פאה לשיער המונח על השולחן, שלכ"ע אין בו הרהור כלשהו…
השאר תגובה