להכניס פועלים לדירת השכן עבור עריכת שיפוצים בביתו

שאלה:

שלום יש לנו בית בישוב …. סיכמנו עם השוכרים שנשפץ את הקומה למעלה השוכרים הסכימו. כל הזמן דובר שזה יהיה בלי לעבור דרך הבית אלא להיכנס מבחוץ אך כעת המשפץ אומר שהוא חייב יומיים להיכנס ולצאת דרך הבית ויהיה קצת ליכלוך בחדר אחד וכמובן הוא ינקה. השוכר טוען שלא הסכים שכך ישפצו (בכניסה לבית) ולכן אומר שנשפץ רק בסוף השנה כשיעזבו לנו זה אומר שלא נספיק לשפץ עד סוף השנה וממילא נפסיד שכירות לשנה בערך 30 אלף שח הצענו לו גם פיצוי
מה הדין?

תשובה:

שלום וברכה,

קיים הבדל בין אם רוצה לשפץ בית לבין צורך לתקן נזקים שנעשו לו בבית ומעכב אותו מלדור בבית בצורה נוחה. שאם שרוצה לשפץ וצריך להכניס פועלים לבית חברו לצורך השיפוצים, לא יכול על חברו או על השוכר להכניס פועלים לתוך ביתו.

במקרים שרוצה לתקן נזילה או כל תיקון נזק בביתו ונצרך להכניס פועלים לתוך ביתו של השכן יוכל לכפות על השכן שיכניס פועלים לתוך ביתו, ואחריות הפועלים מוטל על השכן שמכניס את הפועלים.

בהצלחה.

מקורות:

יהושע תיקן שמותר לקחת ממון חברו (ע"מ לשלם) כדי להפסיד ממון מרובה שלו

הטור (סימן רעד) הביא את דברי הגמרא (ב"ק סו"פ מרובה) והם דברים המותרים אף על פי שאינם הפקר משום תקנת יהושע שנוהגת אף בחוצה לארץ… והתועה בכרמים כורת הזמורות ויוצא עד שיגיע לאם הדרך ומשלם לו הפסדו… רבי ישמעאל אומר עוד תנאי ב"ד שמי שברח לו נחיל וישב לו על אילן חבירו שיכול להציל נחילו ולקוץ הענף ויתן לו דמי ענף. והרואה את חבירו שיש לו חבית של דבש שנסדקה וקרובה להפסד והוא יש לו חבית של יין וחבירו אומר לו שפוך יינך ואמלא חביתך דבשי הנפסד ואפרע לך דמי יינך שחייב לעשותו. וכן אם יש לחבירו חמור טעון פשתן ומת חבירו ולו יש חמור טעון עצים אומר לו לפרוק עציו ולהציל פשתנו והוא יפרע לו דמי עציו שחייב לעשותו וכתב רב אלפס שאין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי ישמעאל וכ"כ הרמ"ה וא"א הרא"ש ז"ל פסק כדבריהם. עכ"ל. מדברי הטוב מבואר שבעל הדבש יכול לכפות על בעל היין לשפוך את יינו. גם בתוספות (שם ד"ה ונוטל) מבואר שכשבא בעל הדבש לשפוך את היין כדי להציל דובשנו, ואין בעל היין יכול לעכב.

להרחיב תקנה זו לדברים נוספים

ויש להסתפק האם יש ללמוד מתקנות יהושע לשאר דברים או שנאמרו רק במקרים שהוזכרו בגמרא. ומצאנו בתרומת הדשן (סימן שטז הובא ברמ"א חו"מ סימן שח ס"ז) שאם לקחו לו את חמורו מותר לו לשכור את חמור חברו ללא רשותו כדי לרדוף להציל את חמורו וישלם לבעל החמור הפסדו. מבואר שיש ללמוד מתקנת יהושע לכל הפסד מרובה שלו שמותר לו לקחת ממון חברו וישלם לו על הפסדו. ועי"ש בסמ"ע.

ומכאן יש ללמוד ששכן שנצרך לתקן דברים שהתקלקלו לו בבית היכנס לבית חברו כדי להעמיד עמודים או לכל דבר אחר, יכול לכפות על השכן להכניס פועלים לביתו. אולם אם מדובר בהשבחת נכס אין לנו מקור שיכול לכפות על כניסה פועלים לבית חברו.