לתרומות לחץ כאן

בשר לאחר גבינה צהובה

שאלה:

אכלנו גבינה צהובה 9% כמה שעות צריך להמתין עד שאפשר לאכול שניצלים ?

תשובה:

בשולחן ערוך יו”ד סי’ פט סעי’ ג נאמר, שמה שאין חיוב המתנה לאחר אכילת חלב קודם אכילת הבשר הוא רק בדברים רכים, אבל גבינה קשה שמשהים אותה 6 חודשים קודם אכילתה וטעמה חזק מאוד, יש להמתין לאחריה 6 שעות כמו אחרי אכילת בשר. ונחלקו פוסקי זמנינו, בדין גבינות קשות של ימינו כגון “גבינה צהובה” האם דינם כגבינה קשה או שדינם כגבינה רכה, מאחר וגבינה זו הינה גבינה קשה אלא שאינה עומדת ששה חדשים, הגרי”ש אלישיב ושו”ת שבט הלוי ח”ב סי’ לה סברו שאע”פ שהכנתה אינה אורכת זמן רב דינה כגבינה קשה, כיון שנעשית ע”י חומרים שמייבשים אותה כאילו עמדה ששה חדשים, אולם, הגר”א קוטלר והגר”מ מדעברצין ועוד מפוסקי זמנינו נקטו שמאחר ודין המתנה בגבינה קשה אינו מעיקר הדין ואין זה אלא מנהג, אין דיני המתנה בינו לבין בשר נאמר רק בגבינה שעמדה ששה חדשים בפועל. וכמדומה שכך מנהג רוב העולם, והמחמיר תבוא עליו הברכה.

הצטרף לדיון

7 תגובות

  1. ראוי מאוד להחמיר בלחכות לפחות שעה בין אכילת הגבינה הצהובה לאכילת הבשר, לא מצד ההלכה (שכמו שציינתם רבו עד מאוד הפוסקים המקלים) אבל מצד הזוהר הקדוש שאומנם זו חומרא שלא נפסקה להלכה, אבל הזוהר כותב דברים קשים מאוד מאוד על מי שאוכל בשר אחרי חלב מבלי להמתין "שעה" (ומהי שעה המדוברת, נחלקו בזה) אבל מי שיקרא את הזוהר הזה חושבני שלא ירוץ להקל, אף על פי שזו אינה הלכה כלל ועיקר אלא זוהר, אבל המילים קשות ונוקבות ואכמ"ל.

  2. בפוסקים בסי' פט, גם אלו שחששו לזוהר זה בעיקר לענין שלא לאכול באותה ארוחה בשר וחלב, אלא לברך ברכת המזון באמצע [אחרי בשר, גם לרבינו תם שאין המתנה שש שעות חובה לברך באמצע, הדיון הוא להיפך, אחרי חלב לפני בשר], אבל הפסקה של שעה, זה מנהג חב"ד אבל ברוב הקהילות לא חששו לזה, לדעת הגר"ע יוסף אין חובת המתנה כלל, רק קינוח והדחה, ומנהג קהילות רבות להמתין חצי שעה [שאגב אין לכך מקור, וזה כמין פשרה שעשו בין דברי הזוהר לדברי הפוסקים,, ראה אריכות רבה בענין זה בס' אוהל יעקב שם].

  3. הענין חצי שעה שזכרת עי' שו"ת קרן לדוד שג"כ תמה על המנהג אבל בשו"ת מטה ראובן להג"ר ראובן חיים קליין האבד"ק סנינא חתנו של הה"ק ר' ישעי' מקערעסטיר זצללה"ה מבאר דחצי שעה היינו משום סמוך וכמו שמצינו בדין מנחה ועוד שחצי שעה הוא הגדרה של סמוך הכא נמי כונת הזוהר של שעתה חדא היינו לאפוקי שלא יהי' סמוך כלומר חצי שעה, וראי' לזה מזמירות לשל"ס חדו השתא בהאי שעתא דודאי אין הכונה לשעה דוק בזה.

  4. אכן, לכן מן הדין אין לחשוש,
    אלא שיש פשט ויש קבלה, ומי שחושש למקובלים יטרח להמתין שעה שלימה, זו לא גזירה שלא ניתן לעמוד בה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל