שאלה:
שלום רב
בסעודות שבת קודש אחר ברכת המזון אוכלים פירות כדי להוסיף ברכה אחרונה.
האם יפה עושים? או הברכה אחרונה אינה צריכה ,וצריך לאכול הפירות קודם לברך בירכת המזון.
נא לתת המקור אם אפשר.
תודה. מימון.
תשובה:
שלום וברכה
לדעתי אין לעשות זאת בזמנינו.
מקורות:
ראשית, אמנם דעת השל”ה שמותר בשבת לגרום ברכה שאינה צריכה כדי להשלים למאה ברכות, אבל כבר תמה עליו המגן אברהם בסי’ רטו ס”ק ו[1]. וע”ע כף החיים שם ס”ק ל ובסי’ רצ, ובדעת תורה סי’ רטו ס”ק ד.
שנית, דין זה היה נצרך הרבה יותר בזמנם, שלא היתה אכילה בין הארוחות באופן טבעי, וגם השירותים לא היה בבית, ומה שלא היה במנין הברכות לא היה קורה, לכן היו צריכים לקולות מיוחדות כדי להגיע למנין הברכות. היום ב"ה אנשים עוברים בנקל את המאה ברכות בשבת לפי דעתי. ועכ"פ יכולים לעשות זאת בנקל בלי להכנס לשאלה חמורה זו של ברכה שאינה צריכה.
[1] מגן אברהם סימן רטו ס"ק ו
וכ' של"ה דבשבת אם הביאו לו פירות תוך הסעודה יכול להניחם עד אחר הסעודה כדי לברך עליהם ברכה אחרונה דבשבת מותר לגרום ברכה כדי להשלים ק' ברכות וקשה דהא בגמרא בי"ה עסקי' וחסר ממנין מאה ברכות ובשל"ה עצמו דחק היאך יכול להשלים מנין ק' ברכות ואפ"ה אסור לגרום ברכה ק"ו בשבת ועוד שבתוס' שבת דף קי"ח כתבו דאסור לחלק סעודת שחרית לשנים כדי לקיים ג' סעודות משום דגורם ברכה שא"צ ואף דלא קי"ל הכי היינו משום סעודה ג' אבל משום ק' ברכות אסור להוסיף, ור"מ גלאנטי בתשובה סי' ל"ח כת' דבשבת יכול לצוות לבני ביתו שלא להביא כל הפירות לפניו בבת אחת עכ"ל וה"ה דיכול לצוות להביאם אחר הסעודה ומיהו אף בחול אם אין חפץ לאכול אלא מעט מעט או שחפץ לאכול אחר הסעודה רשאי אלא דבשבת ראוי לעשות כן משום הברכה ובכ"ה כ' בשם ס' הזכרונות דאפי' מצוה שלא יביאם לפניו אסור להרבות בברכות ועיין בספר שתי ידות דף ק"ב ע"ב:
