שטרות של כסף שהתגלגלו לתוך חצר פרטית

שאלה:

באחד הימים בארץ סין היה בחור צעיר מיליארדר שהחליט לפזר קצת מכספו לעוברים ושבים ברחוב וזרק שטרות רבות של כסף לרחוב, חלק מהכסף נפל היישר לתוך חצרות של בתים בשכונה יהודית בסין , אהוד טייל במקום ונכנס לתוך חצר אחת לאסוף את השטרות, לאחר מספר דקות הגיע לפתע בעל החצר ודרש מאהוד לתת לו את השטרות שהרי זה חצרו הפרטית מי צודק?

תשובה:

שלום וברכה,

אם בעל החצר ראה את השטרות לפני שאהוד הגביה והתכוון לזכות בשטרות זכה בעל החצר בשטרות וחייב אהוד להחזיר את השטרות שאסף מחצרו של השכן.

אם בעל החצר עדיין לא ידע מהשטרות שנפלו לחצרו ואהוד שהבחין בדבר אסף את השטרות מהחצר, נחלקו הפוסקים האם זכה בעל החצר בשטרות או לא. ולכן אם כבר לקח אהוד את השטרות לא יוכל בעל החצר להוציאם מידו.

בהצלחה.

מקורות:

במשנה ב"מ (כה, ב) מבואר שאם מצא מעות בכותל ישן הרי אלו שלו. והקשו התוספות (כו, א ד"ה דשתיך) מדוע המעות לא שייכות לבעל הבי גר בדירה עכשיו הרי חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו. ותירצו התוספות תוספות "דאין חצר קונה בדבר שיכול להיות שלא ימצאנו לעולם כמו הכא שהוא מוצנע בעובי הכותל". מבואר בתסופות שדבר שלא אמור להימצא לעולם לא זכתה חצרו. אולם במרדכי (אות רנח – רס) מבואר שכל דבר שלא רגילות לבוא לחצר לא קונה החצר. ולא הצריך שלא יגיע ליד הבעלים לעולם, אלא כל דבר שאינו שכיח כ"כ לא זוכה החצר.

הרמ"א סימן רסח סעיף ג כתב: "ואין חצירו קונה לו אלא ביודע במציאה או דאסיק אדעתיה, אבל בדבר שאינו רגיל לבא אין חצירו קונה לו אף על פי שבאה מציאה לשם, ובא אחר ונטלה שם זכה, הואיל ולא ידע בעל החצר במציאה אשר שם קודם שזכה בה השני". הנתיבות ביאר או שכוונתו של הרמ"א שאין עומד להימצא לעולם ולא יראה את המציאה ולכן החצר לא קונה, ואז דין זה הוא לכו"ע. או שהרמ"א דיבר שאין רגילות להימצא אבל הבעלים כשיגיעו יראו את המציאה, וא"כ דין זה תלוי במחלוקת הפוסקים – תוספות ומרדכי.

נמצא לדינא: אוהד שזרק שטרות של כסף והשטרות התגלגלו לתוך חצרות פרטיים, לדעת התוספות מאחר ואם יגיעו הבעלים יבחינו בשטרות כסף, זכה בעל החצר בכסף, ואסור לאוהד לקחת את השטרות. אולם לדעת המרדכי כיון שאין רגילות שיתגלגלו שטרות של כסף ברחוב לא זוכה החצר.