תרומות – לחץ כאן

הכנת סלט ירקות בשבת

בס"ד

השבוע קוראים אנו את עשרת הדברות ובו נצטנוו על שמירת שבת כהלכתה, במאמרנו השבוע נעסוק בשאלה כיצד נכין סלט ירקות בשבת, וממה עלינו להזהר. האם מותר לשטוף פירות וירקות לפני השימוש? והאם מותר לנקות חסה מתולעים לפני השימוש? האם מותר לקלף פירות וירקות? והאם נוכל להשתמש במקלף לשם כך? פעולות המותרות רק בסמוך לסעודה, כמה זמן הוא? האם מותר לחתוך את הירקות דק דק? והאם יש איסור גם בחיתוך בשר גבינה ביצים דק דק? האם נוכל להשתמש בסכין מקצועית? או בסלייסר? האם חיתוך של אצבעות דקות או פרוסות דקיקות גם אסורה? כיצד נכין סלט ביצים בשבת? מדוע יש הנמנעים מלהכינו בערב שבת? והאם ראוי לנהוג כך? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע.

 

הכנת סלט ירקות בשבת

הפרשה השבוע עוסקת במתן תורה ועשרת הדברות, וביניהם נמנה הציווי (שמות כ ח): 'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ'. במאמרנו השבוע נעסוק בשאלה כיצד ניתן להכין סלט ירקות בשבת, וממה עלינו להזהר.

עיקר הבעיות המצויות הם: איסור בורר, טוחן ולש.

בשטיפת המוצרים לפני השימוש יש לדון האם יש בכך איסור בורר, שהרי אנו מפרידים את הלכלוך מהמאכל, קילוף פירות ירקות ביצים או הסרת הנייר המקיף את הנקניק עלול להיות בעיה של בורר, כמו כן כאשר יש קערה מלאה פירות או ירקות ואנחנו לוקחים את המאכל הרצוי אנחנו בוררים את הדבר הרצוי מתוך השאר. בריסוק או אפילו בחיתוך דק של מאכלים שונים יתכן איסור של טוחן. עירוב הסלט בצורה שהמוצרים נדבקים מעט אחד לשני, ובודאי כאשר הם נעשים גוש אחד ממש עלול להיות איסור של לש. וכן הכנת רטבים שונים. ישור ועיצוב סלט סמיך כסלט ביצים סלט חומוס ועוד עלול להיות בעיה של ממרח.

שטיפת פירות וירקות

השולחן ערוך (או"ח סי' שיט סעיף ח) פסק שאסור להשרות כרשינים [מין מאכל בהמה] במים כדי להסיר מהם את הפסולת, משום מלאכת בורר. וכתב המשנה ברורה (ס"ק כט) שהוא הדין אסור להשרות תפוחי אדמה כדי לנקותם מהאבק והעפר שעליהם. [המדובר או בתפוחי אדמה שנאפו עם קליפתם והאדמה שעליהם, או בתפוחי אדמה חיים המיועדים לבהמה]. ולפי זה לכאורה יש לאסור שטיפת פירות וירקות בשבת.

אולם באגרות משה (או"ח ח"א סי' קכה) העלה 3 סיבות לחלק ולהתיר את שטיפת פירות וירקות לפני האכילה: א. כיון שהשטיפה היא בסמוך לסעודה, ויש היתר לברור אוכל בסמוך לסעודה [וכפי שנרחיב]. ב. פירות וירקות בימינו ראויים לאכילה ומה ששוטפים אותם הוא משום תוספת נקיון ופינוק, ודבר שראוי לאכילה אינו נחשב אוכל ופסולת ואין איסור לשוטפו שיהיה ראוי לאנשים יותר מפונקים. ג. יתכן ואין איסור אלא כששורה את הפירות והירקות במים, ובכך מפריד את הפסולת מהאוכל, כפי שהמשנה מדברת על כרשינים ועל כך מדבר המשנה ברורה, אולם שטיפת פירות וירקות הוא דרך רחיצה ולא דרך ברירה ולא נאסר. אולם סיים שסברא זו צ"ע, ולא רצה להתיר מכך סברא זו. וסיים שמה שנוהגים לשטוף את הפירות והירקות הוא רק בסמוך לסעודה, ונראה שזהו עיקר ההיתר.

וכן הביא בשמירת שבת כהלכתה (פ"ג הערה נב) שהגרש"ז אויערבך גם התיר שטיפת פירות וירקות כפי שהתיר האגרות משה, [אולם הוא סיים שמלשון המשנה ברורה נראה שיש בזה איסור].

בדומה כתב בשבט הלוי (ח"א סי' נב אות ב) שאם שוטף רק משום מידת נקיון גרידא, הדבר מותר, אך אם שוטף משום שיש שם פסולת ממש המעכב את האכילה הדבר אסור. [ולא ציין האם מועיל סמוך לסעודה].

הגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ב סי' קפה אות ז) כתב אף הוא שהדחת הירק במים חמור משטיפתו תחת מים זורמים, וסיים שאם השטיפה הוא רק לזהירות בעלמא אולי יש לכלוך אין כאן בורר, אך אם יש לכלוך המונע את האכילה אסור, ואסור אף בסמוך לסעודה.

בירקות עלים ובחסה שמחמת ההנחיות הכשרות יש לשוטפם לפני האכילה, הדבר תלוי, אם מדובר בסוג ירקות שמצוי שנשאר עליהם זבובים מתים או חול, אלא שהם יורדים בשטיפה, והירק אינו ראוי לאכילה עד השטיפה, יש כאן איסור בורר, ואין לשוטפם בשבת, ובפרט כאשר יש צורך להשרותם במים.

אולם אם מדובר בסוג ירקות שהם נקיים, אולם מחמת הזהירות כיון שלעיתים רחוקות עלולים להמצא בהם זבובים, אפשר להתיר בסמוך לסעודה.

קילוף פירות, ביצים ונקניק

הגר"מ פיינשטיין (אגרות משה או"ח ח"ד סי' עד בורר אות ח) כתב שלהלכה יש איסור בורר בקילוף פירות, ביצים, עור של עוף ודג, ונייר שעל הנקניק, ואף במקרה שהם ראויים לאכילה, כיון שהוא כעת אינו רוצה את הקליפה, הוא נידון כמין אחר בפני עצמו, ונחשב שהפריד בין ב' מינים, ולכן אין לקלף את הדברים אלא סמוך לאכילה. אך בסמוך לאכילה מותר.

מדוע מותר לקלף, והרי מסיר את הפסולת

בשני המקרים הנ"ל שטיפה וקילוף, נשאלת השאלה שהרי ההיתר לברור אוכל לאכילה מצריכה 3 תנאים, אוכל ביד ומיד, כלומר יש לקחת את האוכל מהתערובת, ולא להוציא את הפסולת ממנו, להוציאו ביד ולא בעזרת כלי, ומיד בסמוך לזמן אכילתו. ואם כן כיצד מותר לקלף את הפרי מקליפתו, והרי אני מסיר את הפסולת מהתערובת, ולא את האוכל מהתערובת. אמנם הרמ"א (סי' שכא סעיף יט) כתב שמותר לקלף בצל ושום כדי לאכול יד, אולם אסור לקלף כדי להניח לאחר זמן. והביאור הלכה (ד"ה לקלוף) ביאר כיון שאין אפשרות אחרת, ולכן במקרה זה הסרת הפסולת היא דרך האכילה, ובסמוך לאכילה היא מותרת.

קילוף בסכין או מקלף

והנה ההיתר לברור בסמוך לסעודה הוא רק בתנאי שבורר בידו ולא בכלי, אמנם האגרות משה (או"ח ח"א סי' קכד) ביאר שמותר אף לקלף תפוח בסכין בסמוך לסעודה, כיון שהסכין לא בא לעשות את הפעולה יותר מדויקת ומושלמת, אלא כיון שאין לו אפשרות לחתוך בעזרת ידיו לחוד, ומסיבה זו התיר לברור בכף או מזלג כשאין עושים פעולת ברירה מדויקת יותר, אלא רק מאפשרים לו לתפוס בנוחות את האוכל שרוצה לקחת לעצמו, והכף והמזלג או הסכין נחשב כיד ארוכה שלו.

אולם כשמקלף בעזרת מקלף נראה שיש כאן כלי שנועד לבצע את הקילוף בצורה מושלמת ומדויקת יותר, ואינו רק תחליף לידיו, ולכן הדבר אסור.

מהו סמוך לסעודה

בשיעור הזמן מהו סמוך לסעודה במשנה ברורה (סי' שכא ס"ק מה) נאמר שבשעה שיוצאים מבית הכנסת מותר כבר לברור, אולם אם בורר שעה או שעתיים קודם הסעודה יש חשש של חילול שבת. באגרות משה (או"ח ח"ד סי' עד בורר אות יג) כתב שאין הכוונה לשעה או שעתיים של 60 דקות על השעון, אלא הכוונה לשיעור זמן הנצרך לעקרת הבית להכין את צרכי הסעודה, ואסור להכינו לפני שיעור זמן זה.

וממו"ר הגר"י לוקסנבורג שליט"א שמעתי שהגדרה היא כל שאינו עושה פעולה חשובה אחרת בין פעולת הבורר לסעודה, ואינו תלוי בשיעור זמן קבוע, לדוגמא כאשר מכינים סעודת שבע ברכות גדולה ההכנות לוקחות זמן יותר ממושך, והוא נחשב סמוך לסעודה. ואילו בסעודת שבת רגילה, אסור שעקרת הבית תקלף או תשטוף את הפירות ותסיים את ההכנות לסעודה ואחר כך ללכת לעסוק בענין אחר לגמרי, לדוגמא להתפלל מוסף, אף ששיעור הזמן יחסית הוא קצר, וההיתר לברור הוא רק באופן שאין עיסוק חשוב מתוכנן בין ההכנות לסעודה.

חיתוך ירקות דק

השולחן ערוך (או"ח סי' שכא סעיף יב) פסק כדעת הראשונים שהחותך ירקות דק דק עובר על איסור דאורייתא של טוחן. והנה בבית יוסף דן האם מותר לחתוך 'אינשלאדה' – סלט ירקות בשבת, וכותב על כך שאין הדרך לחתוך את ירקות כל כך דק דק שיהיה כלול באיסור טוחן, אולם ראוי להזהר ולחתוך את הירקות בחתיכות מעט גדולות יותר מהרגילות ביום חול, וכן שיחתוך את הסלט בסמוך לסעודה, ואז יש מקום לסמוך על שיטת הראשונים הסוברים שכפי שהותר בבורר לברור בסמוך לסעודה גם בטוחן הותר לחתוך דק דק בסמוך לסעודה.

הרמ"א על דברי השולחן ערוך כתב, שאם חותכם בסמוך לסעודה אין בכך איסור. ולא הזכיר שצריך גם לחותכם יותר גדול מהרגלו.

אך המשנה ברורה (ס"ק מה; וכן בס"ק מא) כתב שהרבה אחרונים מפקפקים האם ניתן לסמוך על כך שגם לגבי מלאכת טוחן הדבר מותר בסמוך לאכילה, וכתב שראוי לחתוך חתיכות גדולות מעט יותר מדרכו בחול, אך אין למחות במי שחותך כדרכו בסמוך לסעודה משום שיש לו על מי לסמוך. אמנם הערוך השולחן (סעיף ט) והאגרות משה (או"ח ח"ד סי' עד טוחן אות א) התירו לחתוך דק דק בסמוך לסעודה, ולא הצריכו לחתוך חתיכות גדולות מהרגלו.

הגר"ע יוסף (יחוה דעת ח"ה סי' כז) כתב שאף עדות המזרח יכולים לסמוך בזה על הרמ"א שמותר לחתוך דק דק בסמוך לסעודה, כיון שרוב הראשונים סוברים שבחיתוך ירקות דק אין איסור טוחן, אולם השולחן ערוך באיסור דאורייתא חשש לדעת רש"י האוסר, אך באופן שאפשר לצרף את הסוברים שהוא דרך אכילה מותר מעיקר הדין, אך המחמיר לחתוך חתיכות גדולות מעט מהרגיל אף בסמוך לסעודה תבא עליו ברכה.

חיתוך בשר ביצים וגבינות דק דק

והנה השולחן ערוך (סי' שכא סעיף ט) פסק שמותר לחתוך בשר דק דק בסכין, וביאר המשנה ברורה (ס"ק לא) את ההבדל הוא משום שאיסור טוחן נאמר רק בדברים שהם גידולי קרקע. [לפחות בדבר שאינו טחינה גמורה].

סכין מקצועית

המשנה ברורה (סי' שכא ס"ק מה) כתב שגם בסמוך לסעודה יש להמנע מלחתוך את הירקות בסכין מקצועית, וישתמש בסכין רגילה. אולם בערוך השולחן (סי' שכא סעיף ט) התיר אף בסכין מקצועית. הגר"מ פיינשטיין (אגרות משה או"ח ח"ד סי' עד טוחן אות א) כתב שמסתבר שהלכה בזה כדעת ערוך השולחן, אך ראוי להחמיר אלא אם יש צורך גדול להשתמש דוקא בסכין מקצועית.

רצועות דקות או עיגולים דקים

הגר"מ פיינשטיין (אגרות משה או"ח ח"ד סי' עד טוחן אות ג) סבר, שהאיסור הוא רק כשיוצר קוביות קטנות באורך וברוחב, אך אם חותך אצבעות דקות של ירקות, כפי שרגילים להגיש לעיתים רצועות דקות של גזר מלפפון פלפל וכדומה עם מטבל, או רצועות דקות של מלפפון חמוץ שנהוג להגיש יחד עם קוגל ירושלמי, או שחותך רק את הירקות ברוחבם, ומכין סלט מעיגולי מלפפון עגבניה גזר וכדומה דקים, אין בכך משום טוחן.

שימוש בסלייסר בשבת

השולחן ערוך (סי' שכא סעיף י) פסק שאסור לגרד גבינה בפומפיה, וביאר המשנה ברורה (ס"ק לו) שבגבינה האיסור אינו משום מלאכת טוחן, שהרי גבינה אינה גידולי קרקע, ואין בה איסור טוחן כל שניתן לאוכלה כשהיא שלמה. ולכן ביאר שהאיסור הוא מדרבנן משום שהוא עובדין דחול, כלומר שנראה כעוסק במלאכת חול. ולפי זה לכאורה אין להשתמש בכלי חיתוך מקצועיים כדוגמת פומפיה סלייסר וכדומה, גם לחיתוך גבינות וביצים.

אך הגר"מ פיינשטיין (אגרות משה או"ח ח"ד סי' עד טוחן אות ד) כתב, שעובדא דחול שייך רק כאשר ע"י השימוש בכלי נראה שהמלאכה היא קבועה, ואינה עראית רק לצורך האכילה, כגון שע"י החיתוך בכלי נוצר תוצאה מקצועית ומושלמת יותר. אך כלים המיוחדים לחיתוך גבינות וביצים ונועדו רק להקל על המלאכה, ולא לחיתוך מקצועי יותר אין בכך עובדא דחול, וכיון שאין איסור טוחן בדבר שאינו גידולי קרקע, מותר להשתמש בכלי המיועד לכך.

אולם אף לדעת האגרות משה בשימוש בסלייסר נראה שהמטרה הוא לא רק להקל על המלאכה אלא גם כדי שיצא חיתוך מדויק ומושלם, ולכן יש מקום לאסור משום עובדא דחול.

תיבול הסלט

המשנה ברורה (סי' שכא ס"ק סח) כתב שלתבל סלט חסה, שהחתיכות גסות, אין חשש ומותר לשפוך עליו רוטב ואין בכך חשש לישה. אולם על צנון או מלפפונים החתוכים דק דק יש איסור לשפוך חומץ או שמן או רוטב אחר, כשהרוטב מדביק את החתיכות יחד מעט, משום איסור לישה או שנראה כלישה, וצריך לעשות בשינוי, והיינו שלא יערב את הסלט היטב יחד בכף בכח, אלא יערב קלות עם הכף, או שינענע את הכלי, עד שהירקות יקבלו את התיבול, וטוב קודם להניח את התיבול, ומעליו להניח את הירקות.

לסיום נביא את אופני הכנת סלט ביצים ובצל עם שמן בשבת. נדגיש שהדברים לא אמורים לגבי הכנתו עם מיונז, שאז לעיתים הסלט נעשה עיסה אחת אחד ממש, ויתכן שיש בזה איסור לישה גמורה, אלא אם גם לאחר עירוב המיונז הסלט עדיין אינו מתגבל לגוש אחד ממש.

הכנת סלט ביצים בשבת

ישנו מנהג עתיק לאכול בסעודת שבת בבוקר סלט ביצים ובצל עם שמן ומלח, על עשיית סלט זה הרחיבו הפוסקים שישנו כמה וכמה בעיות להכינו בשבת, וכפי שנפרט, וצריך להקפיד על ההוראות כיצד להכינו בהיתר.

האם ניתן להכין את הסלט מערב שבת

רבים זוכרים שבמשפחתם הקפידו להכין מאכל זה בדווקא בשבת בבוקר ולא להכינו בערב שבת, אולם יש הלכות ותנאים רבים כיצד להכין מאכל זה בשבת ע"פ ההלכה.

והנה נקדים שישנם שתי סיבות שונות מדוע נהגו להקפיד להכין את המאכל דוקא בשבת (ראה מנחת יצחק ח"ט סי' כח; ציץ אליעזר חי"א סי' לו), יש שמקפידים מאד שלא להשתמש בביצה ובצל שקילפו אותם אתמול, ולכן הקפידו לקלף את הביצים והבצל רק בסמוך לסעודת שבת בבוקר. ולנוהגים כך אכן יש צורך להכין את המאכל דוקא בשבת בבוקר.

אולם רבים מפוסקי זמנינו (ראה אגרות משה ח"ג סי' כ; מנחת יצחק ח"ד סי' קח; שבט הלוי ח"ג סי' קסט; דברי יציב יו"ד סי' לג) שהאיסור אינו אמור אלא כשקילפם והכינם כפי שהיו, אך כשמכין תערובת [ובפרט תערובת המשנה את טעם המאכל] המכיל גם ביצים ובצל, ולכן כשמכין אותם עם שמן ומלח או מיונז אין בעיה. והסיבה שנהגו להכין סלט זה דוקא בשבת בבוקר כיון שלפני עידן המקררים המאכל לא היה במיטבו כשהוכן מאמול, ומשום כבוד השבת נהגו להכינו דוקא בשבת בבוקר.

ולכן בימינו מי שאינו נוהג להחמיר שלא להשתמש באבקת שום וכדומה, וסומך על הפוסקים שבתערובת הדבר מותר, ובפרט תערובת המשנה את טעם המאכל, עדיף להכין את הסלט מערב שבת, כיון שבשבת ישנם בעיות רבות.

הוראות הכנת הסלט בשבת

בשבט הלוי (ח"א סי' פו ד"ה בעשיית) סיכם את ההוראות השונות שיש להקפיד עליהם כאשר מכינים סלט זה בשבת:

א. יש לקלף את הביצים והבצל רק לפני הסעודה ממש (משום איסור בורר).

ב. אין לגרד את הבצל בפומפיה משום איסור טוחן, [וכן את הביצים בפומפיה משום עובדין דחול].

ג. את הביצים מותר לחתוך דק דק לפני הסעודה לכל הדעות.

ד. עדיף שלא לחתוך את הבצל דק דק כהרגלו בחול, אלא בחתיכות גדולות יותר מעט, כפי שהכריע המשנה ברורה, אך החותך דק דק בצמוד לסעודה אין מוחים בידו. [וראה לעיל].

ה. כדי להמנע מאיסור לישה יש לערב את השמן או החומץ בשינוי, ולכן קודם יניח בקערה את השמן והחומץ ואז יוסיף את הביצים והבצל.

ו. שלא יערב את הסלט חזק משום איסור לישה, אלא ינער את הכלי קלות.

ז. יחמיר שלא ליפות האוכל, ולמרח את הסלט שיראה יפה משום חשש ממרח, בפרט אם יש בו תערובת תפוחי אדמה המתדבקים, ותבוא עליו ברכה. (ביאור הלכה סי' שכא סעיף יט ד"ה במאכל).

אולם המנחת יצחק (ח"ט סי' כח) כתב שלכאורה משום איסור לישה ראוי שלא לערב אלא מעט מעט, ולא להכין כמות גדולה בבת אחת. ולכן כתב שהצורה הראויה היא, להגיש לכל אחד את הביצים הבצל ללא תיבול של שמן או חומץ, ולהניח צלוחיות של שמן וחומץ, וכל אחד יוסיף למנתו שלו. אמנם בציץ אליעזר (חי"א סי' לו) הרחיב ללמד זכות על הנוהגים היתר להכין סלטים אלו בשבת עצמה.

סיכום

יקפיד לשטוף ולקלף את המאכלים רק בסמוך ממש לסעודה, אין להשתמש במקלף לכך, אך יכול לקלף בעזרת סכין.

הרוצה להכין סלט ירקות חתוך דק דק יכינו בערב שבת. יש המתירים לחתוך בסמוך ממש לסעודה, [ואז אסור להכין כמות גדולה שיספיק גם לסעודה הבאה], ויש הסוברים שגם סמוך לסעודה ראוי לחתוך מעט יותר גדול מהרגלו בחול.

דברים שאינם גידולי קרקע יכול לחתוך דק דק בשבת, אך לא ישתמש בכלי המיועד לכך. לדעת האגרות משה האיסור הוא רק כאשר הכלי יוצר תוצאה מקצועית יותר, ולא כלי שועד רק להקל על המלאכה.

סלט החתוך גס ניתן לתבלו בשבת, אם הוא חתוך דק דק והתיבול מדביק מעט את החתיכות, לא ינער ויערב היטב את הסלט לאחר התיבול, וטוב להניח קודם את התיבול ואח"כ את מרכיבי הסלט.

בהכנת סלט ביצים ובצל בשבת יש צורך בזהירות יתירה, וכפי שהבאנו שורת הוראות שכתב בשבט הלוי ועוד.

 

Join the Conversation

2 Comments

  1. באגרות משה שמסכים עם עה"ש נגד המשנ"ב וכ' שעכ"פ ראוי להחמיר בלא צורך גדול, י"ל שאין כוונתו שיש להחמיר כדעת המשנה ברורה בנוגע להאק מאסר, אלא השואל רוצה לחתוך דק דק לאלתר, וע"ז אמר האג"מ שראוי להחמיר כי בשאלה הבאה הוא מאריך בענין האם מותר לחתוך דק דק לאלתר או לחשוש לשלטי גיבורים וכ' שיש להתיר לצורך גדול.

    לכן אין הוכחה מהתשובה הנ"ל שמחמיר אפילו לכתחילה כמשנ"ב בענין ההאק מאסער.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *