שנים מקרא ואחד תרגום – לא תמיד מצליח

שאלה:

שלום הרב
לצערי אינני מצליח לקרוא 2 מקר ואחד תרגום של כל פרשה.
עד עכשיו הייתי בכל אופן מנסה לשמור על הרצף של הפרשות (ולמשל, אם מפרשת שמות התחלתי לפספס את המצווה, הייתי ממשיך לקרוא מפרשת שמות על הסדר, למרות שהציבור כבר בפרשת יתרו) ובגלל שעוד יותר קשה להשלים כשיש הרבה פרשות שהחסרתי אני מתחיל לצבור עוד יותר פיגורים.
שאלתי היא, האם חיוב שניים מקרא ואחד תרגום הוא שיהיה רציפות, דהיינו שהחיוב הוא לגמור את כל התורה בשניים מקרא ואין מקימים את המצווה אם קורא פרשות בדילוג? או שכל פרשה עומדת בפני עצמה לעניין המצווה?
(וכמו בדוגמא שהבאתי, האם יש עלי חיוב להשלים מפרשת שמות ואילך עד שאגיע לפרשה שהציבור אוחזים, ולפי זה אין קיום מצווה אם אדלג לפרשת יתרו, או שלכל פרשה יש מצווה בפני עצמה וניתן לדלג על פרשות)
תודה מראש

תשובה:

שלום וברכה

בודאי יש לקרוא את הקריאה השבועית ללא כל קשר להשלמת מה שהחסרת, לדעת הרבה פוסקים החיוב אינו שנתי אלא שבועי, והוא חיוב גמור. כך שודאי יש לומר תחילה פרשת יתרו בלי קשר למה שהחסרת. בענין שנים מקרא יש שתי שיטות, או לומר פסוק פסוק, וזה איטי יותר, או פרשיה פרשיה, כלומר מפתוחה לסתומה, כך זה זורם יותר בקלות. בשעת הדחק, ניתן לקרוא את כל הקריאה עם החזן בפה בשקט וזה יחשב פעם אחת, ומלבד זה רק לעשות פעם אחת מקרא פרשה פרשה ותרגום.

מקורות:

ראה פסקי תשובות סי' רפה אות ח.