שאלה:
לפי הגר"א, האם כדאי לאשה להמנע ללכת לקברי צדיקים שקבורים בבית החיים רגיל בין עוד נפטרים. ומה הדין לפי הגר"א שיש כעין גדר ושביל סמוך לקברים. האם שם יכולה לעמוד. מה המנהג למעשה בכל זה בקרב גדולי ליטא.
תשובה:
שלום וברכה
בליטא לא הלכו גם לקברי צדיקים, אבל זו הנהגה שלא מקובלת בזמנינו, ומי שזה מנהג אבותיו כך יעשה, ומי שלא, אינו מחוייב בכך. ידוע מהרב שך זצ"ל שאמר שבימי המלחמה העולמית בוילנא אף אחד לא הלך להתפלל על קברו של הגר"א. שמעתי פעם על הגה"צ ר' הירש פאלי משגיח ישיבת חברון, שלא הלך לקבר הוריו. מסתבר שגם אותם שנוהגים שלא ללכת לבית קברות רגיל, אם יש שביל שמותר גם לכהנים ללכת אין כל סיבה להמנע מכך ככל שמדובר רק בהנהגה בעלמא.
שבת שלום.
אבל קברי צדיקים כגון רשב"י וקבר רחל, ידוע שגם גדולי ליטא כדוגמת הגרי"ז או הגר"ח שמואלביץ אחזו מלהתפלל שם. או הקה"י שהיה שולח לשומנית. מה ההבדל?
ראשית זה אכן שונה, שם גם מקיימים בית כנסת, אין לזה התייחסות של בית קברות, כיון שזה נפרד, שנית, גם בזה הליטאים לא הרבו במיוחד…
השונמית זה לא קבר. זה היה הבית שלה. או שאני טועה?
י חושב שאתה צודק, אני לא בקי כל כך בסגולות, ומאמין באופן כללי שתפילה אמיתית מכל הלב היא זו הנדרשת, כמובן כאשר יש סגולה במקום כמו הכותל המערבי או קברי צדיקים זה דבר גדול, אבל לא לשים את המוקד בסגולה כזו או אחרת.
השאר תגובה