לתרומות לחץ כאן

סעודת ט"ו בשבט – סדר הברכות

שאלה:

שלום.
אנחנו עושים היום בערב בעזרת ה׳ סעודה לכבוד טו בשבט, רציתי לשאול האם יש איזה סדר מסויים שבו צריכה להתנהל הסעודה? זאת אומרת מבחינת הברכות, מברכים המוציא ואז סועדים ולאחר זמן מה לאחר שאוכלים מברכים על הפירות היבשים? אשמח לכיוון. תודה

תשובה:

שלום רב

בודאי נכון לאכול תחילה את הארוחה ובסיומה להביא את הפירות.

אלאשעל פירות מברכים גם באמצע סעודה, ככל שאינם דברים הבאים מחמתה.

בענין סדרי הקדימה בברכות יש לנו שני כללים יסודיים:

א. מג”ע א”ש – כלומר 1. מזונות או המוציא. 2. הגפן. 3. בורא פרי העץ. 4. בורא פרי אדמה. 5. שהכל.

ב. מאותם פירות העץ שלפנינו שמברכים עליהם בורא פרי העץ, יש להקדים את פירות שבעת המינים כגון אלו שהזכרת לשאר פירות האילן, ובתוך פירות שבעת המינים עצמם יש להקדים מה שיותר קרוב בפסוק [ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש] למילה “ארץ”, לכן זית קודם לענבים או תאנים, ואם שני המינים קרובים בשווה למילה ארץ, אחד לארץ הראשון והשני לארץ השני, הארץ הראשון קודם. כמובן אין לברך אותה ברכה פעמיים, הנושא כאן הוא רק על מה ראוי לומר את הברכה. כמו כן, אם אתם אוכלים לחם בשביל חיטה לא כדאי לברך העץ על זית, כיון שיתכן שלא מברכים עליו באמצע הסעודה, כדין דברים הבאים מחמת הסעודה. במצב כזה גם אין לברך שהכל על הבירה.

כלל נוסף, כאשר יש פרי אדמה חביב יותר מפירות העץ, הוא קודם למרות שהוא אדמה.

מקורות:

ראה פרטי הדינים בזה בשולחן ערוך בסי’ ריא.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. כאשר אדם מכוון שלא לפטור את מה שברכתו שונה אין כל צד שלא יוכל לברך אחר כך, גם כאשר הוא מכוון להדיא לפטור נחלקו הדעות אם זה מועיל כאשר היה לברכה על מה לחול, ראה משנה ברורה בתחילת סי' ריא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל