שאלה:
לכבוד הרבנים שליט"א אדם שהוא בבידוד כי יצא חיובי הגר בבנין גבוה שיש לו רק כיוון אויר אחד ולא יכול לראות הירח האם יוכל לברך כשמישהו אחר אומר לו שהירח נראית מציוין
תשובה:
בודאי שלא… וכי יעלה על הדעת שחברו יאכל גלידה והוא יברך שהכל נהיה בדברו?? אבל אפשר לצאת מאוחר בלילה כשאף אחד לא בחוץ, ולברך.
בריאות איתנה!
שו"ת ברכת הלבנה בשעת החירום.
מאת הרב רז צבי הרשפינוס כולל יחווה דעת.
****
שאלה: פצוע המרותק למיטתו בביה"ח עד כך שאינו יכול לקום ממנה, ומתקרב סוף זמן ברכת הלבנה והוא עוד לא הספיק לברך, כיצד יוכל לקיים ברכה זו, אף שאין הירח נראה מחלונו?
******
תשובה:
א. יש להעמיד חבר (אדם כשר) שעדין לא בירך על הלבנה מחוץ לחדר החולה במיקום שמשם יוכל לראות את הירח (עפ"י הלכה), והחבר יברך בקול ויכוון להוציא את החולה ידי חובה, והחולה יכוון לצאת ידי חובה וישמע ויענה אמן.
ב. ואם החולה ירצה לברך בעצמו יחד עם החבר יש לו על מי לסמוך.
ג. אותו דין לחיילים שנמצאים בתוך טנק או בכל מחסה אחר ולא יכולים לצאת וגם לכל אזרח שנמצא במקלט, אסיר או מרותק כמו במגפת קורונה וכדומה.
*******
דיון הלכתי והמקורות:
מובא בגמ' (ברכות נט ע"ב) "הרואה לבנה בחידושה" מברך… ודקדק הרדב"ז (ח"א סי' שמא) שמכך שהגמ' בחרה לכתוב בלשון "הרואה" – מבואר שכדי לברך על הלבנה חייב דווקא לראות את אותה ממש, ולכן עיוור או לחלופין כאשר ענן מכסה אותה – אין לברך עליה. אולם מהרש"ל כתב בתשובה (סי' עו) שברכת הלבנה היא ברכה כללית שנתקנה על עצם התחדשות הבריאה ולא על הראיה, ולכן פסק שאפילו עיוור יכול לברך ברכת הלבנה. ולהלכה פסק המשנה ברורה (ביאור הלכה סי' תכו ס"א)
והכף החיים (סק"ב) שעיוור לא יברך משום ספק ברכות להקל. וראה באורך בזה בספר ברכת ה' (ח"ד פרק ד הלכה ז).
ומרן הגאון ר' משה כלפון הכהן זצ"ל בשו"ת שואל ונשאל (ח"ב סי' ח) העיר שכל הדיון כאן נאמר דווקא ב"עיוור" שאין לא הנאה ישירה מן הלבנה, אולם חולה השרוי במיטת חוליו ואינו יכול לצאת ולראות את הלבנה עצמה, אך מסוגל לראות בזווית ראייתו את הזוהר היוצא ממנה בשמיים – שלכל השיטות יברך, כי קיימת לו הנאה ישירה מן הלבנה. אולם דעת הרב זרע אמת (ח"ג סי' מג) להיפך שמי שאינו עיוור לכל הדעות חייב לראות ממש.
ובשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' קכה אות ד) הוסיף: שגם מי שיצא מביתו עם הציבור כדי לברך על הלבנה ולא הביט בה כלל ולא הרגיש בחידושה, רק יצא עם ההמון ובירך יחד עמהם – שיצא ידי חובה. שאפילו לדעת הרדב"ז כיון שהלבנה האירה על הארץ ואחרים ראו אותה ובירכו וע"פ זה בירך גם הוא – יצא ידי חובה. וכיו"ב הובא בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל בספר הליכות שלמה (ר"ח פ"א ס"ל).
ולכן, כיוון שיש דעות המחייבות את החולה לברך אף במצב שאין נראה הירח מחלונו, הנכון שיעמיד חבר במיקום שרואים משם את הירח והוא יברך לעצמו ויכוון גם לפטור את החולה (מדין שומע כעונה), ואם במצב זה שהחבר כבר מברך ירצה החולה להצטרף אליו ולברך יחד עימו – יש לו את הדעות שהוזכרו לעיל שעל כל פנים בדיעבד אין בזה ברכה לבטלה.
השאר תגובה