פדיון כפרות עכשיו

ברכת הגומל על נסיעה אוירית קצרה

שאלה:

אני טס מניו יורק למיאמי רוב הדרך מעל הים האם אני צריך לברך הגומל? וכמה ימים צריכים להיות שם כדי לברך? תודה

תשובה:

שלום וברכה

אני חושב שכיון שנהגו לברך את ברכת הגומל על טיסה, והחשיבו את הטיסה כסכנה שיש לברך עליה, לכן יש לברך ולא משנה כמה זמן אתה שוהה שם.

 

מקורות:

בדומה לכך דן בס' לקט הקמח החדש:

ברכת הגומל בנסיעה קצרה באניה

נשאלתי בלונדון על הבאים לאנגליה מאירופה בנסיעה באניה, ונסיעה זו נמשכת כשש שעות, האם מברכים הגומל:

בספר זכר נתן (ברכות הודאות היחיד סעי' יט) מביא בשם כנסת הגדולה (הגב"י סי' ריט ס"ק ה), טעם למנהג קושטא דלא מברכים הגומל כשהולכים למקומות הקרובים – שאין הדרך אורכת אלא יום אחד ואף פחות מכך, דהוא משום שכאשר הדרך קצרה אין בה סכנה אלא לעתים רחוקות. ומטעם זה נהגו שלא לברך כשהולכים מהעיר לכפרים דרך הים, אף על פי שהוא בריחוק יותר מפרסה, וכתב, דלא קיבלו עליהם מנהג זה, ולכן גם ההולכים במקומות הקרובים מברכים ברכת הגומל, ע"ש.

אמנם, לפני איזה שנים טבעה אניה שנסעה מהולנד לענגלאנד {-אנגליה} על ידי סערה אף שהיא דרך קרובה, ובהכרח יש חשש סכנה גם בדרך קצרה זו, כמו שבנסיעות רחוקות כגון לאמעריקא {-אמריקה}, ואין לתלות בכך שאסונות כעין אלו לא נשמעים אלא לעיתים רחוקות, דהא בלאו הכי בזמנינו לא מתרחשת טביעת אניה אלא רק לעתים רחוקות, אפילו בנסיעות רחוקות, ועם כל זה מברכים הגומל. ועוד, דהא לפני שהיתה אניית קיטור, היתה נמשכת נסיעה זו שבתוך אירופה עצמה כמה ימים, ובנסיעה הרחוקה יותר מיום בודאי מברכים {ועל כן נכון הוא המנהג לברך בנסיעה בין אירופה לאנגליה}.

בפתח הדביר (ח"ד דף שיג ע"ב) כתב, שאין חילוק בין הילוך ובין נסיעה ברכבת לענין שיעור פרסה, הגם שאין נוהגין כן. ובשדי חמד (מערכת ברכות סי' ב ס"ק ט"ו) הביא את דברי פתח הדביר, ונראה שמסכים עם דבריו.

נסיעה בים שאינו סוער

לדעת המשנה ברורה (סי' ריט ביאור הלכה ד"ה יורדי הים, הבאנו דבריו בהערה למטה[1]), אפילו לא היתה סערה, כיון שעלולה להיות סערה מברכים הגומל. וגם מה שכתב הכנסת הגדולה הנ"ל שאני, כיון דלא קבלו עליהם מתחילה לברך, אבל כיון דהנוסעים מאירופה לענגלאנד קודם שהיתה אנית קיטור, ברור דהיו מברכים, לא שייך בהם דינו של הכנסת הגדולה שלא קבלו. וגם "יחוגו וינועו כשכור" (תהלים קז כז), הוא גם בדרך זו, שכידוע הרבה פעמים הים סוער.

ולולי דמסתפינא, הייתי אומר אף לענין מה שכתב השלחן ערוך (סי' רמח סעי' ב) דיש אומרים דמותר להפליג בערב שבת בספינה בנהרות שאין בהם מים מלוחים, וטעמם, על פי מה שכתב הרי"ף (שבת ז ע"ב מדפי הרי"ף) דהטעם שאסור להפליג בספינה בערב שבת הוא משום ביטול עונג שבת, כמו שכתוב (שם) "יחוגו וינועו כשכור", אך בנהרות שאין המים מלוחים אין בזה ביטול עונג שבת, עיין בב"ח (שם ד"ה ורב אלפס), דמכל מקום נראה, שבאניית קיטור דמתחילת הנסיעה יש את ה"ינועו כשכור", אין לחלק בזה. וכן בנידון שמביא הכנסת הגדולה שהוא רק מהלך יום אחד לא היו מברכין הגומל, נראה שבאנית קיטור שאף קודם נסיעת משך יום יש ה"ינועו כשכור", צריכים לברך.

 

[1] ביאור הלכה סימן ריט

יורדי הים – אי דוקא ים או ה"ה נהר שמהלכין בו באניות או בדוברות עצים כמו שדרך בנהרות הגדולים נראה לכאורה דתליא במנהג ספרד ואשכנז המבואר לקמן במחבר ס"ז דלמ"ד התם אפילו בסתם דרכים נמי מברכין כמו כן ה"ה הכא לא גרע נהר גדול מסתם דרכים אכן לפי מנהג אשכנז דבדרך אין מברכין אפשר ה"ה גם גבי נהר אין מברכין דלא שכיחא סכנתא כמו גבי ים גמור כנ"ל. ודע עוד דפשוט דלכו"ע בין בים ובין במדבר מברכין אפילו לא קרה לו שום סכנה כגון שעבר הים ולא היה שום רוח סערה וכה"ג או הלך במדבר ולא תעה בדרך ולא חסר לו מים וכה"ג אפ"ה תקינו רבנן לברך ואף על גב דבקרא כתיב תעו במדבר בישימון וכו' וכמו כן גבי יורדי הים ויאמר ויעמד רוח סערה וגו' לאו דוקא שקרה לו אלא כיון שעלול לו לקרות מקרים כאלה צריך לאודויי שניצל מזה:

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. מן הראוי לציין כי ישנם רבים שמפקפקים בכלל על ענין הברכה על טיסה ונימוקם עימהם שאין בזה את הסכנות המנויים בחז"ל או בלשון הרב המשיב את ה"יחוגו וינועו כשיכור" ואין לנו לחדש ברכה לסכנות מסוגים אחרים

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל