שאלה:
שלום וברכה.
האם צריך לתקן את הקורא את ההפטרה על טעויות.
האם זה שונה מקריאת התורה. אציין שאצל הספרדים המנהג שהקהל קורא מתוך הספר לעצמו. אם זה משנה
תשובה:
שלום וברכה
בשו"ת תורת רבינו שמואל מסלנט חלק א סי' הנראה שעל טעות של חוסר דקדוק לא צריך להחזיר, גם באופנים שבקריאת התורה מקפידים על כך, אבל דילוג פסוק מחזירים. ומכל מקום נראה שזה הכל מדינא, אבל למעשה, כיון שהמתפללים רוצים לצאת ידי המצוה כתיקונה, יראו למנות בעל קורא טוב ומדקדק, ויקבל על עצמו שיתקנוהו ויחזור, כדי שיקיימו המצוה בהידור, אלא שאם מעלים לתורה נער בר מצוה שמתבייש כאשר מתקנים אותו וכו', אין להחמיר בזה יתר על המחוייב, שבאופן זה יצא שכרו בהפסדו…
אני מבין מדברי הרב שאם אמר נבוכנדצר במקום נבוכרצאר (הפטרת פר' בא) או קראו בחיריק בק' במקום קמץ, אפילו שמשנה משמעות, לא חייב לתקן. נכון?
דבר נוסף, הראוני סימן קמ'ב סעיף ב. שכתוב שם שישוב שאין מי שיודע לקרות בדקדוק ובטעמים, אפילו הכי יקראו בתורה בברכה ומפטירין בנביא.
ובמשנ"ב הכריע כהפר"ח דדוקא בטעויות שאין משתנה העניין יקראו בברכה. אבל אם משתנה העניין אין לקרוא בברכה .
חזינן מזה דבטעויות שמשתנה העניין אף בהפטרה זהו דבר חמור ביותר שיש לבטל הברכה מחמתו.
ומסתבר דאם כן ה'ה שיש לגעור באדם זה בכדי שיצאו ידי חובת הפטרה.
יורנו הרב. תודה.
במקרה של נבוכדנצר זה לא משנה משמעות.
הראיה מהמשנה ברורה יפה, ואכן המנהג להחזיר על שינוי משמעות, רק אמרתי, שכיון שבתורת שמואל ציין שדינו קל יותר מקריאה בתורה, אין לבייש נער בר מצוה שקורא, ולכן אגב גם נהגו יותר לתת לבר מצוה לקרוא הפטרה ובהרבה מקומות נמנעים מלתת לו לקרוא את הפרשה, לא מדובר בדרגת חומרה שווה.
השאר תגובה