שאלה:
שלום וברכה.
האם צריך בעדי קידושין דווקא שתיים ולא יותר האם לא עדיף שיהיו הרבה עדים כשרים כך שמתוכם מעלים את הסיכויים לכשרותם שהרי בזמנינו יש הרבה סיכויים לפסול עדים שיש הרבה עבירות וכו'… ואם כן מה הדין אם הרב המקדש או כמה אנשים שמפחדים ממכשול מיחדים עצמם לקידושין האם זה תופס ואם כן למה לא להורות כך?
תשובה:
שלום וברכה,
הסיבה שמייחדים שני עדים לקידושין כדי לסלק עדים פסולים בשעת הקידושין, שאם עדים קרובים או פסולים רואים ומתכוונים להעיד הם פוסלים את הקידושין מאחר והם מצטרפים לעדות הכשרים וגם הכשרים נפסלו לעדות כדין נצרף קרוב או פסול פוסל את כל העדות. ואם מייחדים עדים לא מועיל הכוונה של הקרובים והפסולים.
בהצלחה.
מקורות:
כתב קצות החושן סימן לו ס"ק א:
ולכן ראוי ונכון לכל מסדר קידושין לזרז לייחד עדים בשעת קידושין שיהיו אלו עדים המיוחדים מכוונין להעיד, דאל"כ הו"ל נמצא אחד מהם קרוב או פסול כיון דבמעמד שם עומדים בערבוביא פסולים עם כשרים, ואף על גב דזה ודאי שהפסולין אין מכוונין להעיד כל שהכשרין ג"כ אין מכוונין הו"ל נמצא אחד מהם קרוב או פסול.
ועיין בריטב"א פרק האיש מקדש (קידושין מג, א ד"ה איתמר) ז"ל, אבל בקידושין לא בעינן אתם עדי, מיהו כל היכא שיש באותו מעמד כשרים ופסולין או קרובים צריכים לייחד עדים, דאי לא כיון דאיכא עד פסול ביניהם עדות כולן בטילה. ואף על גב דאמרינן להו למיחזי אתיתון כו' (מכות ו, א), היינו בדיני ממונות ובדיני נפשות שאין העדות מתקיימת עד שבאין לב"ד ושעת ראיה לא חשיב עדות, אבל הכא בקידושין אין העדות באה לאמת הדבר בלבד אלא אפילו ידעינן דהכי קושטא דמלתא שקידשה אינה מקודשת בלא עדות וגזירת הכתוב הוא, וכיון דאיכא צירוף פסולי עדות עמהם עדות כולן בטילה דומיא דבעלמא כשיש צירוף פסולין כשבאין לב"ד להעיד שעדות כולן בטילה כו', כך הורה רבינו נר"ו הלכה למעשה, אבל אין זה דעת המפרשים ז"ל וראוי להחמיר עכ"ל. וא"כ ודאי ראוי לעשות בקידושין באופן שלא יהיה שום חשש בקידושין שלא יהיה ח"ו ביאת זנות. ועוד לפעמים שהמסדר ושושבינין פסולי קורבה והעולם עומדין מרחוק במזמוטי חתן וכלה ואין רואין ואין שומעין שום קידושין וא"כ הרי הוא כמקדש בלא עדים, וגם השושבינין בלאו הכי איתא בכנסת הגדולה דפסולים המה משום אוהב עיין בסימן ל"ג שם (הגה"ט אות ד'), ולכן ראוי להזמין שני עדים כשרים ושישמעו מפי החתן לשון הקידושין, וכבר כתב הסמ"ק (הגהת סמ"ק מצוה קפ"ג אות ז') האידנא נהגו מייחדים עדים בשעת קידושין, וראוי ליזהר בזה:
מה קורה אם רק כבדו שנים בעדות אך לא אמר להם אתם עדי?
יש חתם סופר מפורסם שגם אם ייחדו עדים ואחד מהם חלילה היה פסול, ניתן לדעתו לסמוך על כך שלפחות שניים מהקהל היו עדים כשרים.
האם ניתן לסמך בדיעבד במידה וחושדים בעד אחד שהיה פסול?
החת"ס מחדש שאם אחד מהעדים שייחדו נמצא פסול הקידושין חלים בגלל עדים נוספים שראו והייחוד לעדים בטל. ובודאי בדיעבד יש לסמוך על דבריו.
כאשר מכבדים שני עדים לכאורה נחשב כאמר להם אתם עידי.
השאר תגובה