שאלה:
שואל שלא מדעת המחזיר את מה ש"שאל" לאותו מקום שלקח והכול שלא מדעת בעלים, אך המקום לא היה כל כך שמור [תא בבית הכנסת] וכעת החפץ לא נמצא, האם בעל החפץ יכול לתבוע את ה"שואל" כי הוא לא עשה החזרה מושלמת כדין "גזלן" [לפי הראשונים נראה שזה קנס על ה"שואל" לתת לו דיני גזלן גם אם הוא רק "כגזלן"]
תשובה:
שלום וברכה,
אם התא של הבית כנסת הוא מקום שלא מקובל להניח חפצים כאלו, או שהבית כנסת לא שמור כלל, הגזלן חייב באחריות החפץ, ואפילו שהחזיר למקום שגזל לא נפטר מדין גזלן עד שיחזיר ליד הבעלים. ואם התא של הבית כנסת הוא מקום שמקובל להניח חפצים מסוג זה, [סידור וכדו'] השבה למקום הזה נחשב להשבה טובה.
בהצלחה.
מקורות:
בהגהת הרמ"א חו"מ סימן קפח סעיף ב גבי שלח בנו עם צלוחית למדוד בה שמן, אם החנווני לקח את הצלוחית כדי למדוד בה שמן לאחרים הרי הוא שולח יד בפיקדון [שואל שלא מדעת] ולא מועיל להחזיר ליד הקטן ואם שבר הקטן את הצלוחית חייב החנווני. וביאר הסמ"ע ס"ק ז שכיון ששלח יד חייב באונסים עד שיעשה בה חזרה גמורה. מבואר ששואל שלא מדעת שנטל ממקום שלא שמור חייב להשיב ליד הבעלים ולא מועיל שיחזיר למקום שנטל את החפץ.
בעבר אמר לי הגאון הרב שריאל רוזנברג שליט"א שהסתפק באדם שלקח מכונית של חבר מחנייה ברה"ר והחזיר את הרכב לחנייה ברה"ר והרכב נגנב באותה לילה, האם ההחזרה לאותו מקום נחשב השבה או לא. ולפי דברי הסמ"ע שהבאנו מבואר שאינו נחשב השבה עד שיגיע ליד בעלים, למרות שלפני הגזל הרכב היה מונח ברה"ר.
תודה רבה..
לגבי שאלת הגר"ש שליט"א, אולי יש לחלק, אם הרכב נעול, לכאורה יש צד שהרכב ישמש כ"חצר המשתמרת" לעצמו, כי זה השמירה המקובלת, וספק אם הרכב נחשב ממש ברה"ר, ואולי דומה למי שיקים "בית על גלגלים" ברה"ר ונהפך למעין רשות בפני עצמו!!
הרכב שמור למה שבתוכו אבל הרכב עצמו לא הגיע ליד בעלים. דינו שווה לכספת שמונחת ברשות הרבים שמה שבתוכה קונה לבעליו אבל היא עצמה לא קנוייה לבעלים.
אני מבין שתשובה הנ"ל מתייחס למצב שמישהו השתמש ברכב ללא רשות של הבעלים, אך אם השאיל לו מדעת, לכאורה פשוט שיכול להחזיר לאותו מקום שלקח, גם רה"ר!
אם המשאיל הסכים הרי זה השבה.
השאר תגובה