לתרומות לחץ כאן

מצאתי כסף ברכב שכור

שאלה:

שלום,
מצאתי ברכב שכור 10 ש"ח
מה דינם?

תשובה:

שלום וברכה,

אם הכסף נמצא במקום בו סביר להניח שהכסף שייך לשוכר האחרון, יש לברר בחברה מיהו השוכר האחרון ולהשיב לו את כספו. אם הכסף נמצא במקום מוחבא, וקיים חשש שהכסף נפל מאחד השוכרים הקודמים, זכה המוצא במעות.

בדרך כלל במטבע שנפל בקרקעית הרכב, לא ברור שנפל מהשוכר האחרון, אולי נפל מבני משפחתו או חברים שנסעו איתו, ולכן אין חובת השבה, והרי היא של המוצא.

כמו כן חברת ההשכרה לא זכו בכסף מדין חצר, כיון שהרכב הוא חצר שאינה משתמרת, כיון שמיועד לשוכרים שמתחלפים.

בהצלחה.

מקורות:

ראה שולחן ערוך חושן משפט הלכות אבידה ומציאה סימן רס סעיף ג
לפיכך אם היה משכיר לאחרים, הרי הם של שוכר האחרון. ובש"ך שם.

ובנתיבות שם שכתב וז"ל: שוכר אחרון. עיין ש"ך ס"ק י"א דדוקא דבר שאין בו סימן וכו'. ולכאורה תמוה, נהי דמצא דרך אבידה, דכיון דחזקה שהראשונים כיבדו הבית ונטלו את שלהם ובודאי הוא של השוכר שדר בו עכשיו, וא"כ אפילו יש בו סימן יהיה של האחרון. ולכן נראה דס"ל כשיטת הראב"ד שהביא בשיטה [ב"מ כ"ו ע"א], דהא דאזלינן בתר בתרא הוא מטעם דאמרינן דהראשון כשחיפש ולא מצא, כשיצא ודאי נתיאש מפני השוכר הבא אחריו ע"ש. ונראה דס"ל דזה אין ראיה לומר דבודאי של אחרון הוא, דהא לפעמים הוא מונח בגומא ולפעמים הוא שוכח, רק הטעם דבודאי ייאש נפשיה דחושב דאפילו ימצאנו השוכר אחרון ודאי לא יכריז כיון שהרבה בני אדם דרו בו וא"י של מי הוא וסימן אין בו שיכריז, אבל כשיש בו סימן לא מייאש נפשיה שבודאי יכריז, אבל כשהעלה חלודה שנראה שנאבד ממנו כבר, ועי"ז חושב שבודאי כבר מצא, ומדלא אהדר ליה דעתו לגוזלו ומייאש נפשיה, וקונה אותו השוכר האחרון כשמונח במקום המשתמר והוה להימצא.

אמנם מה שכתב [הש"ך שם] לחלק בהעלה חלודה כשהבעה"ב דר עמהם בין יש בו סימן או אין בו סימן, אינו מובן כלל, הא כיון דהעלה חלודה והיאוש הוא שסובר שגזלו מדלא מהדר ליה, מה חילוק בין יש בו סימן או לא.

והעיקר נראה לפענ"ד, דכל שלא נמצא בגומא תלינן שהוא של אחרון בודאי אפילו ביש בו סימן, דהראשונים שיצאו בודאי חיפשו ובדקו. ואם העלה חלודה, אז יש חילוק בין אם הבעה"ב היה דר עמהן וגם אחר שיצאו השוכרים נשאר שם, אמרינן ודאי דשל בעה"ב הוא ממה שטמן כבר, כי השוכרים ודאי נטלו את שלהם כשיצאו, ומה שנמצא הוא של בעה"ב אפילו העלה חלודה, שא"א לומר (שמנכרים) [שמן השוכרים] נפל עכשיו, ועל כרחך מבעה"ב נפל קודם שהיו שם דרין הנכרים, ואף שבודאי נתיאש מכל מקום אחר שיצאו הנכרים קנה לו חצירו. ואם (נכרים) [שוכרים] דרין עמו בשעה שמצא, מ"מ הוא של המוצאו אפילו נתן הבעה"ב סימן, משום דמייאש הבעה"ב ממנו וחצירו לא קניא ליה כמו שאבאר בסמוך [סק"ח]. ואם מצא אחר שיצאו (הנכרים) [השוכרים] קנה לו חצירו להבעה"ב. ואם נמצא בגומא אז אפשר דשל ראשונים הוא, רק ע"כ נתיאשו, והוא של השוכר אחרון כשמונח במקום שהוה להימצא שם ובמקום המשתמר והוא דבר שאין בו סימן, ואם הוא דבר שיש בו סימן נוטל ומכריז, אם לא שהעלה חלודה שבודאי נתיאש ממנו ואז הוא של שוכר אחרון כשמונח במקום המשתמר, ואם מונח במקום שאינו משתמר או במקום שאין הוה להימצא שם הוא של המוצא.

וז"ל הערוך השולחן: "וכן כשנמצא דברים קטנים כמו מטבעות בסדקין בענין שאפשר שלא נמצא ע"י בדיקה אין לתלות בהאחרון יותר מכולם וקרוב הדבר שחפשו ולא מצאו ונתייאשו והרי הוא של המוצא [ש"ך] ובזה אין חילוק בין שדר עמהם הבעה"ב אם לאו וגם אם הבעה"ב נשאר יחידי אחרי שיצאו השכנים מ"מ לא קנה לו ביתו ורשותו אם היה באפשרי שלא ימצא הדבר לעולם".

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. רבי יצחק אומר שאם נמצא כסף במקום שמתייאשים תולים שכבר נודע לבעלים והתייאשו, ואין בעיה של ייאוש שלא מדעת. אבל אם נמצא הכסף בחצר שמורה או באכסניא, מבואר בגמרא שאין ייאוש.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל