שאלה:
בגמ' בברכות כתוב: "כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר (שמואל א יב, כג) גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדול להתפלל בעדכם אמר רבא אם ת"ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו "
והשאלה מה נעשה בזמן הזה, שהעולם הוא "כפר גלובלי קטן" ול"ע כל היום שומעים על המון חולים. האם יש חובה להתפלל על כולם? והאם גם צריך לחזר אחרי זה באופן שבנקל יכול לדעת שמותם, כמו שמצוי היום באינטרנט שיש כתבות שמלקטות לפעמים שמות של מאות חולי קורונה במצב קשה וכד'.
כמו"כ האם חובה ממש בפרטות להזכיר כל חולה. או סגי שמבקש רחמים על חולי ישראל. האם סגי בפעם אחת. או ממש כל תפילה להזכיר זאת [ולמעשה אנחנו עושים זאת ברפאנו, אבל בגמ' נראה שצריך יותר מזה…]
ובכלל מה נעשה כאשר תלמיד חכם חולה, ומי מצליח להגיע לדרגה שמחלה עצמו על זה?
תשובה:
שלום וברכה
אין לדבר סוף.. אנשים שאתה מכיר תזכיר בפרטות, מדובר בכמה בודדים, מלבד זאת ראוי לכל יהודי להתפלל כל יום לישועת עם ישראל, שמגפה זו תוסר מעלינו ונזכה כולנו לחיים טובים בריאים וארוכים.
כמובן אם שומעים על סיפור מיוחד ואומרים לך את השם, אפשר להזכיר גם… הכל לפי הענין ובלי לחץ.
