לתרומות לחץ כאן

נפל הבית באמצע תקופת השכירות

שאלה:

אבשלום השכיר בית לשנה לגד ובאמצע השנה קרס הבית . ברוך ה' לא היה פגיעה בנפש אך גד כמובן רוצה שאבשלום ייתן לו בית אחר. מה הדין? ומה לגבי התשלום? ואם הוא שילם לו צקים מראש על כל חודשי השנה? תודה

תשובה:

שלום וברכה,

שוכר שראה דירה ושכר את הדירה שראה דינו כשוכר 'בית זה' – שרוצה את הבית הזה דווקא. ולכן אם נפל הבית לא חייב המשכיר לתת לו בית חלופי. ולגבי תשלום השכירות המשכיר צריך להחזיר את תשלום השכירות מהזמן שנפל הבית. וכ"ש שצ'קים שלא נחשב מוחזק שחייב המשכיר להחזירם.

בהצלחה. 

מקורות:

תשלום דמי שכירות כשנפל הבית

בגמרא (ב"מ קג, א) המשכיר בית לחבירו ונפל – חייב להעמיד לו בית. היכי דמי אי דאמר ליה בית זה – נפל אזל ליה.

ונחלקו הראשונים בביאור דברי הגמרא שבבית זה אם נפל הפסיד השוכר. בתשובות מיימוני לספר משפטים סימן כז וכן הריטב"א (שם) ביאר שהפסיד השוכר וצריך לשלם את כל תקופת השכירות – גם על הזמן שאחר הנפילה. והביא הריטב"א שהרמב"ן חולק, שכוונת הגמרא שהפסיד השוכר שאין המשכיר צריך לבנות לו הבית שוב, אבל אינו חייב לשלם אלא על הזמן שדר בפועל, ואם הקדים המעות צריך בעה"ב להחזיר לו מעותיו. וכן מבואר דעת המבי"ט ח"א סימן מ.

השו"ע (סימן שיב סעיף יז) פסק כדברי הרמב"ן שמשלם לו רק על הימים שדר בבית. הסמ"ע הגיה בדעת הרמ"א דברי התשובת מימוני. ובסו"ד כתב שהרמ"א השמיט י"א זה דלא סבירא ליה הכי. ובט"ז כתב העיקר להלכה כדעת המחבר. ובנתיבות שם ס"ק יג כתב שדעת תשובת מימוני הינה כדעת הרשב"א שהובא ברמ"א בסימן שלד ס"א הסובר ששכירות ליומא ממכר, והרמ"א הכריע שם שלא כמותו. מכל הנך פוסקים מבואר שהעיקר להלכה כדעת הרמב"ן ואם שילם מראש למשכיר ונפל הבית חייב להחזיר לו מעותיו על הזמן שלא דר שם. אמנם הראנ"ח סימן ה שכיון שהוא פלוגתא אם שילם אינו יכול להוציא ואם לא שילם אינו חייב לשלם. והבאנו שרוב מניין ורוב בניין של הפוסקים סוברים כרמב"ן, וגם אם שילם מראש נראה לא יוכל המשכיר לומר קיי"ל כתשובת מיימוני – ודלא כראנ"ח.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל