שאלה:
שלום כבוד הרבנים
רציתי לשאול אתכם אם אחרי הקידוש אכלתי מזונות או שתיתי רק רביעית יין יצאתי ידי חובת קידוש?
תשובה:
כן, יצאת ידי חובת קידוש.
מקורות:
בדין קידוש במקום סעודה מצינו כמה שיטות בפוסקים: אכילת עוגה – לדעת השו”ע סי’ רעג סעי’ ה כזית עוגה יוצאים בו ידי חובת דין זה, וכך הכריעו רוב הפוסקים, אולם הגר”א [הובא בביאור הלכה שם] החמיר לאכול פת דוקא. מנהג העולם בזה כדעת השו”ע [אלא שיש שהחמירו שהכזית יהיה כולו מהקמח ולא בצירוף הביצים והסוכר וכיוצא בזה כמבואר במשנה ברורה סי’ רח. שתיית יין – דעת הגאונים שדי ברביעית יין של הקידוש לקיום דין זה וכן פסק השו”ע שם, אולם, הלבוש שם כתב שהיין של הקידוש לא יוכל להחשב כסעודה הבאה מחמתו, וצריך לשתות רביעית נוספת, וכדבריו הסכימו הב”ח ט”ז ומג”א ועוד, במשנה ברורה מחמיר עוד יותר, ולדעתו, לכתחילה גם עוד רביעית יין אינה נחשבת סעודה וכדאי לאכול עוגה, כמבואר בשער הציון שם ס”ק כט-ל. אכילת פירות – בקידוש הלילה אינם מועילים, אולם, בקידוש של יום שדינו קל יותר, פסק המשנה ברורה שניתן לסמוך על כך בשעת הדחק, ובפרט כששותה רביעית מיין הקידוש.
הרבה זמן הסתפקתי בזה אבל בגלל שלמעשה זה אף פעם לא קרה לי אז לא חשבתי לברר. אמרו לי פעם שבשעת הדחק אפשר לצאת ידי קידוש במקום סעודה בפרי משבעת המינים כי קבעו להם ברכה מיוחדת (מעין שלש, שזה בעצם במקום ברכת המזון). אז רציתי לשאול, יש לזה מקור? עד עכשיו שמעתי רק על מזונות או יין.
בשעת הדחק גדול מאוד, כשלא יכול לאכול דגן ואין לו יין, ורק בקידוש של שחרית שהוא דרבנן, ניתן לסמוך על בשר או פירות, וגם זה ראיתי שאין להקל אלא למי שליבו חלש ואינו יכול להמתין שיהיה לו. ואכן בפרימגדים א"א יא כתב שעדיף תמרים שהם זנים את הגוף.
השאר תגובה