פדיון כפרות עכשיו

אכילת עראי מפירות בגינה בלי מעשרות

שאלה:

האם מותר לאכול תפוזים או פקאנים שגדלים בגינה פרטית גם אם לא הופרש מעשר?

תשובה:

לקחת הביתה בכל מקרה אי אפשר בלי מעשר, כי ראיית פני בית קובעת למעשרות. הנושא הוא האם מותר לאכול בחוץ ליד העץ באכילת עראי פרי אחד, ובזה, בחצר המשתמרת כגון בגינתך הפרטית הסמוכה לבית, אם אוכלים בחצר והפירות לא נכנסים לבית, בפרי קטן שרגילות לאוכלו כאחד, כגון שסק, מותר לאכול במקום בלא מעשר, אולם אם קטפו שנים, הרי זה מצטרף וחייב במעשר. ואם הפרי הוא גדול שהדרך לחלקו לחלקים קודם האכילה, כמו אבטיח, באם חתך מהפרי בעודו על העץ חתיכה, אין חיוב מעשר, ובאם קטף את כל הפרי, התחייב במעשרות כדין. ויש שהחמירו בזה גם בתפוח עץ שאמנם נאכל כולו באכילה אחת, אבל בכמה נגיסות שונות. ויש שהחמירו בזה בפירות הדר שיש בהם פלחים שונים, לומר שכל פלח נידון כפרי לעצמו, כך שלא מצוי כל כך להקל בשופי בדין זה, ובמקרה שלך שמדובר בתפוז ודאי יש להחמיר.

ומכל מקום ודאי אין לברך על המעשר באופן זה – לגבי תפוח עץ או תפוז אחד, כיון שיש שחולקים בענין זה, אבל אין להקל לאכול כך בחצר המשתמרת בלא מעשר.

מקורות:

על קביעת חיוב מעשר בחצר, ראה רמב"ם מעשר פרק ד הלכה טו. על הנדון בפרי אחד, ראה חזון איש דמאי סי' ז ס"ק כ, כד, ובשערי צדק פרק ג סעי' יז. בחזון איש שם כתב, שאשכול ענבים שיש בו כמה ענבים, או רימון שיש בו גרגירים רבים, בודאי קטיפתו קובעת למעשר ויש חובה להפריש בברכה, כמבואר ברמב"ם שם הלכה יז, אלא שהחזון איש דן להחמיר בזה גם לגבי אבטיח שאינו נאכל כולו כאחד, ועוד כתב שם: "ולפי זה תפוחי זהב אין אוכלים בבית אפילו אחת אחתוכן בלוקח, וצ"ע". אמנם בשערי צדק שם החמיר עוד יותר, שכל פרי שכך הרגילות לאכול ממנו רק אחד, ובכמה נגיסות, אין צריך צירוף שנים וכבר באחד יש חובת מעשר. אמנם בדרך אמונה מעשר פרק ד' הלכה יח בביאור הלכה מבואר על פי הריטב"א לגבי אתרוג שצריך צירוף שנים, ושלא כשיטת השערי צדק. שלא  וראה מה שהובא בזה בס' משפטי ארץ פרק ז בארוכה.

אמנם הדין הוא כי כל עוד הפירות לא ראו את פני הבית, אינם חייבים במעשר. אבל מאחר שהפירות גדלים בחצר (בפרט שהיא פרטית), זה נחשב לחצר הקובעת למעשר, וכפי שכתב הרמב”ם (פ”ד מהלכות מעשר הלכה ח’): “אי זו היא חצר הקובעת כל שכלים נשמרים בתוכה או שאין אדם בוש מלאכול בתוכה או שאם יכנס אדם לה אומרים לו מה אתה תבקש”. כלומר מדובר בחצר שיש בה שלושה תנאים: הכלים נשמרים בה. אין אדם בוש לאכול שם. אנשים לא נכנסים סתם ללא רשות, יש מי שישאל אותו "מה תבקש כאן"?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל