שאלה:
האם אישה שמתוודה בפני בעלה על מעשי כיעור שעשתה יש בזה כדי לאוסרה על בעלה להשיטות שעדי כיעור אוסרים?
בנוסף רציתי לשאול כיוון שאישה נאסרת בהעראה האם יש מקום לחוש להעראה באופן שהיו צמודים זל"ז ללא דבר מפסיק ביניהם?
תשובה:
שלום רב,
אינה אינה נאסרת ע"י מעשי כיעור. אלא שכאשר עדים רואים מעשי כיעור יש שיטות שהיא עשויה להיאסר לבעלה במקרים מסוימים אבל זה רק משום שאנו מניחים שהיה המשך לאותם מעשים, והיא נאסרה. אבל כאשר האישה אומרת את זה מעצמה כלומר, זה מה שהיה ולא יותר, ודאי שהיא נאמנת משום שהפה שאסר הפה שהתיר.
לגבי השאלה השניה, האישה אינה נאסרת משום זה, משום שבכל מקרה יש לה חזקה שהיא מותרת לבעלה – חזקה קמייתא (לא חזקת כשרות – צדקת). אלא שהנושא הזה מעט יותר מורכב. בשו"ת חתם סופר סי' קא דן במקרה שהאישה אומרת שהיה ביניהם קירבה כזו אבל לא נאסרה שאינה נאמנת משום שאנו אומרים חזקה אש בנעורת ולא תשרף? כלומר, למרות שהיא אומרת את זה מעצמה ברמה כזו של קרבה יש חזקה שודאי היה. החזון איש (בכרך החדש עמוד ק') חולק על דבריו משום שעדיין יש הפה שאסר הפה שהתיר. אלא שאם לא ברור לה אם היה העראה שאוסרת או לא, כאן כבר אנו אומרים את החזקה הזו ולא מועיל לה חזקה קמייתא שלא נאסרה.
