שאלה:
שלום להרב שליט"א,
ידיד בן נח מעמד לגיור שאל לי מה יאמר בברכת בבוקר בברכת שלא עשני גוי? הרי עודנו לא יהודי אף ובעוד שנה יהיה, ובזה ודאי לא שייך לומר את זה אבל מן הצד השני כשם שילד בגיל חינוך עושה כמה מצות וברכות אף שעוד לא מצווה על זה, האם דינו כקטן בגיל חינוך שיש לו לקיים מצוות לשם חינוך לכשיהיה יהודי שזה בקרוב ולכן שייך ברכה זו או אזלינן בתר מציועתא ולא דמי לקטן שסוף סוף הקטן אף שפטוח בדינא יש לו חייוב מכיון שהוא יהודי אלא מפני גילו שפחות מגיל בר מצוה שהוא הגיל של חיוב אינו חייב אבל החינוך מוטל עליו כיון שבפועל כבר יהודי ורק חסר הגיל בגרות לקיום המצות בחיוב משא"כ המעמד לגירות שבמציעות הוא גוי אף שישנה ואף שיש לו ללמוד לא שייך בו החיוב כמו שיש החיוב לחינוך לקטן יהודי, ולמעמד לגיור שרק בגדר של הכנה?
אשמחל לקבל בירור כדי לומר לידיד מה יברך או לא.
ברכה הצלחה ושלום
תשובה:
בודאי הוא לא יכול לברך ברכה זו בשום צורה ושפה שהיא… הוא גוי לגמרי… שימתין עם הברכה הזו קצת… ואגב, גם אחרי הגיור כלל לא ברור בפוסקים מה מברך, ואני מעתיק לך מה שכתבנו בזה בעת שערכתי את הספר משנת הגר של הגאון רבי משה קליין שליט"א:
בדין נוסח ברכת "שלא עשני גוי" בגר נחלקו הדעות בין הפוסקים: יש אומרים, שאינו מברך "בא"ה אמ"ה שלא עשני גוי", אלא "שעשני ישראל"[1], או "שעשני גר"[2]. ויש שכתבו[3] שהגר מברך אף הוא ברכת שלא עשני גוי כשאר ישראל. וי"א שאינו מברך כלל ברכה זו[4]. למעשה המברך יש לו על מי לסמוך, והנוהג במנהגי הספרדים יאמר ללא שם ומלכות.
[1] רמ"א (או"ח סי' מו סעי' ד וז"ל: צריך לברך בכל יום: שלא עשני עובד כוכבים; שלא עשני עבד; שלא עשני אשה. הגה: ואפי' גר (כותים) יכול לברך כך (ד"ע), אבל לא יאמר: שלא עשני עכו"ם, שהרי היה עכו"ם מתחלה, (אבודרהם). והנשים מברכות: שעשני כרצונו.). וטעם דבריו שם, דאף שאינו יכול לברך "שלא עשני גוי" כנוסח שתיקנו חז"ל, שכן תחילת ברייתו כגוי היתה, מ"מ שפיר רשאי הוא להלל להי"ת על שהנחהו בדרך אמת ותקע אהבתו ויראתו בליבו עד שנטש כל הבלי עוה"ז וחמודות תבל ובא להסתופף תחת כנפי השכינה.
בט"ז שם פירש באופן אחר, דכיון שאמרו חז"ל "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי", נמצא שבשעת כניסתו לקהל ישראל נעשה כבריה חדשה, ועל לידה חדשה זו יש לו להודות להי"ת כשאר ישראל. ועיין עוד במג"א שם שפי' באופן נוסף, ראה בהרחבה בעיונים סי' פג. (לשון הט"ז: אפי' גר. מו"ח ז"ל חולק על הוראה זו של רמ"א דמה שנכנס לדת ישראל הוא ע"י בחירתו ולא עשאו הוא ית' מתחלת בריאתו לגר שיקבל דת ישראל ע"כ אין לגר לומר ברכה זו ונראה טעם רמ"א דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וכדאמרינן פ"ב דיבמות דף כ"ג לכי מגייר גופא אחרינא הוא ממילא הוה שפיר עכשיו עשיה חדשה כאלו בראו הוא ית' עכשיו מחדש:)
[2] ע"פ הבנת המג"א שם (ס"ק י) בשיטת הרמ"א בדרכי משה שם (לשון המג"א: פי' שיאמר שעשני גר דמקרי עשיה כדכתי' ואת הנפש אשר עשו בחרן [ד"מ] ושל"ה וב"ח כתבו דלא שייך לומר כן דמה שנעשה גר היה מצד בחירתו שבחר בדת ישראל לכן לא יברך ברכה זו אלא השנים עבד ואשה עכ"ל. ולדידהו צ"ל שלא עשני עבד קאי אתחלת בריאתו ואף על גב דתחלת בריאה היה גרוע מעבד מ"מ אלו היה עבד לא היה יכול להתגייר אא"כ שחררו רבו ולפי מ"ש המקובלים שהברכות הללו מברכין על יציאת נשמתו בלילה שלא נדבק בה נשמת עכו"ם או עבד א"כ גם גר יכול לברך כן:), ועיין מש"כ בזה המאמר מרדכי (שם ס"ק ז). ובאחרונים הקשו, היאך יוכל לשנות ממטבע לשון שקבעו חז"ל לברכה זו, הא לא מצינו שיבדה אדם נוסח לתפילה וברכה ע"פ הענין הנכון לפי ענינו, וראה בזה בעיונים שם.
עוד כתב שם המג"א, שגם אם בירך "שלא עשני גוי" יש לו על מי לסמוך, שכן מדברי המקובלים נראה שלא נתקנה ברכה זו כהודיה על תחילת ברייתו של אדם שהיתה בקהל ישראל, אלא כוונת ברכה זו היא שמודים אנו להי"ת על נשמתינו ששבה אלינו בבוקר כשהיא זכה וטהורה בלא שנדבק בה משהו מנשמות הגויים והעבדים, ולפי טעם זה אין כל מקום לחלק בין גר לשאר ישראל.
[3] נזירות שמשון ע"ד הט"ז שם (ס"ק ה), עיי"ש טעמו.
[4] ב"ח ופר"ח שם (לשון הב"ח: ונראה דאינו יכול לברך ג"כ שעשני יהודי דמה שנכנס לדת יהודית הוא ע"י בחירתו שמסר הקדוש ברוך הוא ביד האדם ולא שייך לומר שהוא יתברך עשאו גר שקבל דת משה וישראל ולכן אין הגר מברך מאלו שלש ברכות אלא שתים שלא עשני עבד שלא עשני אשה ודלא כהגהת שולחן ערוך (ס"ד) שכתב שהגר יכול לברך שעשני יהודי דליתא:), וכן הכרעת הברכי יוסף (ס"ק ט) ובספרו קשר גודל (סי' ה ס"ק כו). וטעמו בזה הוא, שעיקר ההודיה שבברכה זו מתייחסת לעצם ברייתו של אדם ששתלו הקב"ה בחצרות בית ה' בקרב העם היהודי, אבל גר שבבחירתו בא לקהל ישראל אין לו לברך ברכה זו.
