שאלה:
ש"וע הרב כותב שחולצין תפילין בחול המועד לפני ההלל.
הוא סובר כגר"א? שמניחין תפילין בחול המועד?
תשובה:
נראה שרוב ככל בני אשכנז הניחו תפילין בחו"ל בחול המועד, אני מניח שכוונתך היתה לומר שלא כדברי הגר"א… מנהג החתם סופר היה להניח תפילין בחול המועד, וראה אגרות סופרים סי' מז מהגרע"ק איגר שתמה על אלו שאינם מניחים תפילין בחול המועד, וראה אות חיים ושלום סי' לא ממנהגו של הדברי חיים מצאנז וראה בזה דברי יציב ח"א סי' יא, וכך היא הרי הוראת הרמ"א בסי' לא, וראה שם משנה ברורה, וראה מה שהאריך בזה בשדי חמד מערכת חול המועד.
המנהג שלא להניח היה בעיקר אצל הספרדים ואצל חלק מקהילות החסידים, ומנהג הגר"א שהתייסד כאן בארץ והתקבל על כל בני אשכנז.
לא התקבל על כל בני אשכנז!!
אגב, לא הבנתי מהקשורה כל האריכות הזו לשאלה.השואל שאל האם בעל התניא הניח תפילין בחוה"מ. התשובה לשאלה הזו היא: כן. ותל"מ.
הגרש"ז אולמן זצ"ל הניח, ואף עודד מניינים כאלה כאן בארה"ק.
לא מצינו בכללי הפוסקים באף מקום סוג של פסק כזה, מחלוקת ראשונים שרובם נוקטים כצד אחד, והנוקטים כצד השני, אין שיטתם מובהקת כראוי (כבר אפרט). במשך דורות רבים נהגו כשיטת רוב הראשונים, ובנוגע לשיטה השניה אין לנו מידע ברור. ולפתע… כל הנוהגים כשיטה הקדומה יותר עליהם לשנות מנהגם בגלל פוסק אחד!!! נכון, זה לא פוסק אחד, אלא… מנהג המקום! קודם כל יש לדון מה ההגדרה ההלכתית של המושג המפורסם כל כך. ודבר שני, איך קשור כל זה לגר"א? עד כמה שכל בני אשכנז (לפחות כאן בארץ) נחשבים כחטיבה אחת, מי התיר להם לפסוק כהגר"א מול כל הפוסקים האחרים ראשונים ואחרונים.
הזכרתי כבר בעבר (אולי גם במסגרת זו), כי עדיין לא שמעתי כלל ברור מאף אדם בעולם מהי ההגדרה של "מנהג המקום".
שכחתי לבאר מה שכתבתי שהנוקטים כהצד השני, אין שיטתם מובהקת.
בזמן רבותינו הראשונים היו קהילות רבות מאד בעולם, בהן לא היו תפילין מצויות כלל!! לא לחינם ניתן למצא בדברי אחד מרבותינו הגאונים (איני זוכר מי. אך דבריו מובאים גם במחזור ויטרי) מילים אלו: "ומי שיש לו תפלין ורוצה להניח, מברך…"
כן, היו יהודים שומרי תורה ומצוות שלא הניחו תפלין. היו כאלה שפעם בכמה ימים שאלו תפלין מחבריהם, ואני מאמין שהיו כאלה שלא הניחו כלל! עכ"פ, באותן קהילות היתה שכיחה מציאות בה אדם נכנס לבית הכנסת ומוצא צבור שלם המתפללים ללא תפילין!
ידוע לי על עיר מסויימת באיראן, בה לפני כשבעים שנה בערך, עדיין היה להם "מנהג" מעניין: הניחו תפילין רק ביום ששי! והטעם: כיון שביום הזה לא עבדו, היו פנויים יותר גם בשביל תפילה עם תפילין.
אגב, באמת לא ברור שיש חיוב להניח תפילין בכל יום. יש מחלוקת גדולה בנושא, ואכמ"ל.
לענייננו: קהילה בה "לא נהגו" להניח בכל יום, וביום מן הימים התעוררו והחלו להניח בכל יום, ולאחר חמישים שנה, פתאום התחילו שם דיונים מה דינו של חוה"מ. אם נניח ש"פסקו" שלא להניח בחוה"מ, א"א לומר שדעתם המוחלטת היא ש"חוה"מ לאו זמן תפילין".
וכמובן, א"א בלי להזכיר את ספרו של הגרב"ש המבורגר שליט"א "שרשי מנהג אשכנז" ח"ה, שיצא לאור לפני מספר שנים. בספר הובאו בצורה מקיפה כל דברי הפוסקים שדברו בנושא.
הוא נוגע שם גם בעניין "לא תתגודדו" בארץ ישראל ובבית כנסת בפני עצמו. כדאי לעיין שם.
התגובה היתה צפויה ונלקחה בחשבון… כבר כתבנו על זה בשירשור אחר, העובדה שבני אשכנז בארץ ישראל לא מניחים תפילין, ושהו מנהג המקום באופן גורף מוחלטת, ולא משנה כרגע סיבותיה… אני חושב שהסיבה היא משום שבני אשכנז הראשו8נים כאן היו תלמידי הגר"א וכך זה נכנס. לטעמי, אדם שמייסד היום מנהג בארץ ישראל בקהילתו להניח תפילין בחול המועד, חורג ממנהג המקום. לגבי שאלתך מה ההגדרה ההלכתית של מנהג המקום לא הבנתי את השאלה, ראה פרק מקום שנהגו… אולי תפרט יותר את שאלתך.
כל תגובתך לגבי המקומות שאין תפילין לא הבנתי אף מילה. הרי ברור שזה לא הנושא שלפנינו, אנחנו מדברים על מחלוקת פוסקים ברורה ומוגדרת מערכה מול מערכה אם מניחים תפילין בחול המועד ומנהגי חלוקים בזה בין הקהילות, וכל צד הוא לגיטימי לחלוטין לחלוטין, וברגע שבמקום מסויים נהגו שלא להניח יש לזה את כל תוקף המנהג.
בנוגע לנושא של לא תתגודדו כתבתי כאן באחד השירשורים את השקפתי: הדבר ידוע וברור שהיום בארץ ישראל כמעט והענין הזה לא נוהג בגלל חילוקי המנהגים והעדות השונות בכל פינת רחוב, אבל לטעמי, זה לא או הכל או כלום, בדבר שכן יש מנהג המקום, כמו הנחת תפילין בחול המועד, שאני מניח שמי שלא הזדמן לקהילת אוסטרייך ק"ס וגם זה רק בשנים האחרונות ממש, יכול לחיות חיים שלמים בארץ ישראל ולבקר באין ספור בתי כנסת ולא יראה לעולם יהודי מניח תפילין! זה מנהג מובהק שנוהג גם היום, ולטעמי בכזה מנהג ברור שיש בעיה של לא תתגודדו.
הגר"א אז היה נגד תפילין בחול המועד?
ומעניין לעניין
הגר"א ודאי הורה שלא להניח תפילין בחול המועד.
השאר תגובה