מתנות לאביונים – לחץ כאן

כלי זכוכית במדיח טרף

שאלה:

שלום,
האם אפשר לשים כלי זכוכית במדיח שיש בו גם כלים בשריים וגם חלביים?

תשובה:

שלום רב

לכתחילה ודאי אין לשים שם כלי זכוכית, לא מערבבים בשר בחלב בשום מצב ולאף שיטה.

בדיעבד ששמו שם כלי זכוכית, אפילו אם היו שם שאריות בשר וחלב יש להקל, ואסביר:

למעשה נראה כך: 1. אם המדיח הוא כזה שמיד בתחילה יוצאים המים עם הסבון, ודאי ניתן להתיר בדיעבד את הכלים, למרות שהיו בשריים בני יומם ורחצת אותם במדיח החלבי עם שיירי חלב, והם לא אוסרים את הכלים האחרים. 2. אם מדובר במדיח כזה שהמים בתחילה יוצאים ללא סבון ומבצעים שטיפה ראשונית ורק אחר כך יוצא הסבון, הדין חמור יותר, אבל כיון שמדובר בכלי זכוכית שכידוע נחלקו הדעות עם בולעים, ויש כאן טורח להגעיל את כל כלי המטבח, נראה להקל שאין צורך בכל הכשרה, רק להקפיד כאמור מכאן ולהבא.

מקורות:

  1. בשו”ע סי’ צ”ה סעי’ ד’ מבואר שאם הדיח כלי בשר וחלב מלוכלכים יחד עם אפר הם מותרים. אמנם בט”ז וש”ך והגר”א בביאורו שם פליגי על השו”ע והחמירו בזה ולכאורה נראה דכל הענין מחמת שאין האפר גורם פגם. אבל באופן שיש חומרים כימיים שגורמים פגם יש להקל, וכ”כ החזו”א להדיא יור”ד סי’ כ”ג סק”א ושם מבואר בחזו”א שכל ההתר רק אם המים נפגמו לגמרי מאכילת אדם ונראה שכשיש סבון כלים במים האוכל נפסל לאכילת אדם [ולא מצינו להצריך פגום לאכילת כלב אלא בחמץ וגם שם שוברו בצידו מפני שכשלא נפסל לכלב עדיין הוא ראוי לחמע עיסות אחרות, ובאופן שלא יהיה ראוי לחמע גם בחמץ מספיק שיפסל מאכילת אדם עיין אור”ח סי’ תמ”ב סעי’ ב’]  ולא חששו אחרונים לשיירי המזון שיתייבשו אחר ההדחה.

אמנם בלשון השו”ע נראה דהוא רק בדיעבד, וכ”כ בצמח צדק הביאו הפרמ”ג שם במשב”ז. ולכאורה לפי זה בדיעבד מותר אבל אין לעשות כן לכתחילה דאין עושים נטל”פ לכתחילה. והחזו”א כתב שם להתיר להגעיל כלים בני יומם במים שמערב בהם חומרים חומציים הפוגמים לגמרי אפילו לכתחילה וצ”ע. ומכל מקום כאן ודאי יש לסמוך על סברא זו בדיעבד.

2. גם אם הסבון לא יוצא תחילה, ידוע שהאגרות משה צידד להקל בזה בדיעבד מכמה טעמים, א. כיון שהמים לא מתבשלים בתוך שבו הכלים, אלא זה כעין עירוי מכלי ראשון שאינו מבליע ומפליט ככלי ראשון ממש ונחלקו בו הדעות. ב. משום שברוב הפעמים יש במים פי שישים כנגד השיירים. אלא שלמעשה החמיר בזה כיון שאפשר להפריד בלא טורח רב, כמו כן רבים חלקו עליו בזה, אבל כאן שיש טורח רב ודאי דעתו היתה להקל.

ואף שבכך לבד לא היה די, כאן יש לנו צירוף נוסף, שהרי הכלים היו של זכוכית, ובאופן עקרוני לגבי דעת השו”ע או”ח סי’ תנא סעי’ כו שכלי זכוכית אינם בולעים ואינם טעונים הגעלה וכך נהגו בני ספרד נוהגים על פי פסקיו, כמבואר בשו”ת ישכיל עבדי ח”ה יו”ד סי’ יג, ושו”ת יביע אומר ח”ד יו”ד סי’ ה, וראה שם שמקילים בזה אף לגבי פסח [אולם יש מבני ספרד שנהגו להחמיר בפסח למלאותם במים שלושה ימים ולהחליף את המים כל 24 שעות]. ואף שהרמ”א שם כתב שדינם ככלי חרס שלא מועילה להם הגעלה. ידוע שמנהג בני אשכנז להחמיר כמו הרמ”א  רק בפסח, אולם לענין שאר איסורים נחלקו הדעות, יש שמקילים שמועילה לכלים אלו הגעלה, כמבואר בשדי חמד אסיפת דינם מערכת ה, שו”ת ציץ אליעזר ח”ח סי’ כ, וע”ע במשנה ברורה סי’ תנא שם. ויש שסברו שמעיקר הדין הרמ"א מודה בשאר איסורים לשו"ע שלגמרי מותר, ראה יד יהודה (סי’ סט ס”ק קיז)  וכ”כ במנחת יצחק שהרמ"א החמיר רק משום שניתן להשתש אחרי פסח או להגעיל בנקל]  וראה בשו”ת משנה הלכות חלק ט’ סי’ קס”ח ושו”ת תשובות והנהגות א,תלב שהסיקו שהרמ”א לא החמיר בזה אלא לענין פסח, וכן הביא השדי חמד אסיפת דינים ה,כט בשם הרב קהל יהודה וראה דרכי תשובה סי' קכא. אמנם כאמור המנהג הרווח להחמיר בזה, וכמבואר בשו”ת ציץ אליעזר ח,כ וט,כו שנוטה לאסור אף בשאר ימות השנה, אבל במקרה כזה שהוא טורח רב מאוד מאוד יש להקל ולא צריך להכשיר את הכלים.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל