שאלה:
שלום רב.
שמי == ואני בן העדה הקווקזית. לאחרונה דיברתי עם אימי על תרבות הנישואין-גירושין שהיו ליהודים שם בקווקז וזיהיתי בעיה פוטנציאלית חמורה.
היא סיפרה לי שהיו מתחתנים כהלכה, היו מביאים רב והוא היה כותב כתובה והכל כמו שצריך. אבל אם היו רוצים להתגרש, לא היו מביאים רב. פשוט היו מתגרשים בצורה אזרחית ממסדית (כשעוד ברית המועצות הייתה קיימת).
אימי ואבי יהודים כשרים, ובמקרה שניהם נכדים של רבנים.
אימי ואבי התחתנו ולאחר חודש התגרשו בלי להביא ילד. אך לא עם גט.
לאחר מכן אימי התחתנה עם גבר אחר בצורה אזרחית ללא רב, הביאה ילד (אחי החורג), לאחר שנתיים התגרשו השניים גם כן בצורה אזרחית. אני סבור שהילד הזה נחשב לא כשר (?) אשמח לתשובה לגבי נושא זה.
אך השאלה העיקרית נוגעת להמשך הסיפור. אימי עלתה לאחר מכן לארץ כגרושה פעמיים לפי המסמכים האזרחיים, אך לפי היהדות, בידייה רק כתובה של החתונה עם אבי ללא גט. אימי ואבי נפגשו שוב בארץ, (לא התחתנו אזרחית ולא דרך רב) ואני נולדתי. לאחר שנתיים התגרשו שוב, ושוב ללא גט. האם אני נחשב כשר משום שהלכתית אימי עדיין נשואה לאבי? ואם כן, האם אני יכול להתחתן עם יהודייה כשרה אחרת והדבר לא מהווה בעיה?
מדובר במקרה שאימי כביכול בגדה באבי (הלכתית) ואף הביאה ילד עם גבר אחר בלי שהיא ידעה שהדבר אסור (אימי הייתה מאוד תמימה לגבי כל העניינים האלה ופחות הייתה מחוברת ליהדות ורק עכשיו היא מתחילה להבין את הבעיה שטמונה פה אחרי שהסברתי לה את ההלכות). ואז היא פגשה את אבי בארץ (שהלכתית עדיין נשואה לו) והביאה איתו ילד (אני) בלי להתחתן אזרחית והלכתית, ונפרדה ממנו שוב לאחר שנתיים. אם מדובר כביכול בבגידה, ולאחר מכן היא הביאה ילד מבעלה, האם עדיין אני נחשב כשר למרות שהיא אסורה לבעלה?
אני יודע שזה די מסובך, אבל זה מאוד חשוב לי! אשמח להיענות! תודה רבה!!
תשובה:
שלום רב,
יש כאן כמה שאלות.
ראשית, לגבי אחיך החורג. שאתה שואל האם הוא כשר. ברור שאילו העובדות היו בדיוק כפי שאתה מציג כאן יש עיה קשה עם כשרותו של אחיך. אולם בהכירי את המציאות הזו לא ברור כלל עד כמה הקידושין הללו היו כשרים ותקפים, בכדי לענות על שאלה זו כמובן צריכים לדעת יותר פרטים ולהיות יותר מדוייקים, אבל באופן כללי אוכל לומר שלא ברור שאכן הקידושין היו תקפים.
לגבי כשרותך לקהל: בזה אין שאלה כלל משום שאפילו אם באופן תיאורטי היה לאמא שלך אסור לחזור לבעלה – אביך, אם הם חזרו לחיות ביחד הילדים אינם ממזרים, משום שהכלל הוא שממזרות זה רק באיסור ערוה או כריתות. איסור סוטה לבעלה אינה איסור ערוה ואינו איסור כריתות.
גם לא ברור האם אכן אמא שלך אסורה היתה לחזור לבעלה – אביך. כלומר, גם בהנחה שהקידושין הראשוניים תפסו, לא ברור אם היא אסורה לו. משום שכאשר האישה זינתה עם מישהו אחר לאחר שהיתה סבורה שכבר איננה נשואה לבעלה, ודאי שאין כאן איסור דאורייתא של סוטה לבעלה משום שהיא שוגגת, ושוגגת נלמד מהפסוק "והיא לא נתפסה" שאינה אסורה לבעלה. וגם לדעת המהרי"ק שהובא בשו"ע סי' קעח שגם כאשר היא שוגגת יכולה להיות אסורה מהתורה משום מעילת מעל – "מעלה מעל באישה" במקרה כזה שהיא היתה בטוחה שהיא מגורשת אין כאן מעילת מעל. עד כאן זה ברור, ומוסכם על דעת הפוסקים. אולם מה שיש לדון האם היא אסורה מדרבנן או לא, משום שבגמ' ביבמות קב מצאנו שחז"ל קנסו במקרים דומים. אולם עדיין יש לומר שהיא מותרת ויש על כך כמה תשובות בפוסקים, ואין כאן טעם להאריך משום שזה לא השאלה כאן.
