תרומות – לחץ כאן

ברכת שלא עשני גוי למועמד לגיור / לגר

שאלה:

שלום להרב שליט"א,

ידיד בן נח מעמד לגיור שאל לי מה יאמר בברכת בבוקר בברכת שלא עשני גוי? הרי עודנו לא יהודי אף ובעוד שנה יהיה, ובזה ודאי לא שייך לומר את זה אבל מן הצד השני כשם שילד בגיל חינוך עושה כמה מצות וברכות אף שעוד לא מצווה על זה, האם דינו כקטן בגיל חינוך שיש לו לקיים מצוות לשם חינוך לכשיהיה יהודי שזה בקרוב ולכן שייך ברכה זו או אזלינן בתר מציועתא ולא דמי לקטן שסוף סוף הקטן אף שפטוח בדינא יש לו חייוב מכיון שהוא יהודי אלא מפני גילו שפחות מגיל בר מצוה שהוא הגיל של חיוב אינו חייב אבל החינוך מוטל עליו כיון שבפועל כבר יהודי ורק חסר הגיל בגרות לקיום המצות בחיוב משא"כ המעמד לגירות שבמציעות הוא גוי אף שישנה ואף שיש לו ללמוד לא שייך בו החיוב כמו שיש החיוב לחינוך לקטן יהודי, ולמעמד לגיור שרק בגדר של הכנה?

אשמחל לקבל בירור כדי לומר לידיד מה יברך או לא.

ברכה הצלחה ושלום

תשובה:

בודאי הוא לא יכול לברך ברכה זו בשום צורה ושפה שהיא… הוא גוי לגמרי… שימתין עם הברכה הזו קצת… ואגב, גם אחרי הגיור כלל לא ברור בפוסקים מה מברך, ואני מעתיק לך מה שכתבנו בזה בעת שערכתי את הספר משנת הגר של הגאון רבי משה קליין שליט"א:

בדין נוסח ברכת "שלא עשני גוי" בגר נחלקו הדעות בין הפוסקים: יש אומרים, שאינו מברך "בא"ה אמ"ה שלא עשני גוי", אלא "שעשני ישראל"[1], או "שעשני גר"[2]. ויש שכתבו[3] שהגר מברך אף הוא ברכת שלא עשני גוי כשאר ישראל. וי"א שאינו מברך כלל ברכה זו[4]. למעשה המברך יש לו על מי לסמוך, והנוהג במנהגי הספרדים יאמר ללא שם ומלכות.

[1] רמ"א (או"ח סי' מו סעי' ד). וטעם דבריו שם, דאף שאינו יכול לברך "שלא עשני גוי" כנוסח שתיקנו חז"ל, שכן תחילת ברייתו כגוי היתה, מ"מ שפיר רשאי הוא להלל להי"ת על שהנחהו בדרך אמת ותקע אהבתו ויראתו בליבו עד שנטש כל הבלי עוה"ז וחמודות תבל ובא להסתופף תחת כנפי השכינה.

  1.  

    בט"ז שם פירש באופן אחר, דכיון שאמרו חז"ל "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי", נמצא שבשעת כניסתו לקהל ישראל נעשה כבריה חדשה, ועל לידה חדשה זו יש לו להודות להי"ת כשאר ישראל. ועיין עוד במג"א שם שפי' באופן נוסף, ראה בהרחבה בעיונים סי' פג.

    [2] ע"פ הבנת המג"א שם (ס"ק י) בשיטת הרמ"א בדרכי משה שם, ועיין מש"כ בזה המאמר מרדכי (שם ס"ק ז). ובאחרונים הקשו, היאך יוכל לשנות ממטבע לשון שקבעו חז"ל לברכה זו, הא לא מצינו שיבדה אדם נוסח לתפילה וברכה ע"פ הענין הנכון לפי ענינו, וראה בזה בעיונים שם.

    עוד כתב שם המג"א, שגם אם בירך "שלא עשני גוי" יש לו על מי לסמוך, שכן מדברי המקובלים נראה שלא נתקנה ברכה זו כהודיה על תחילת ברייתו של אדם שהיתה בקהל ישראל, אלא כוונת ברכה זו היא שמודים אנו להי"ת על נשמתינו ששבה אלינו בבוקר כשהיא זכה וטהורה בלא שנדבק בה משהו מנשמות הגויים והעבדים, ולפי טעם זה אין כל מקום לחלק בין גר לשאר ישראל.

    [3] נזירות שמשון ע"ד הט"ז שם (ס"ק ה), עיי"ש טעמו.

    [4] ב"ח ופר"ח שם, וכן הכרעת הברכי יוסף (ס"ק ט) ובספרו קשר גודל (סי' ה ס"ק כו). וטעמו בזה הוא, שעיקר ההודיה שבברכה זו מתייחסת לעצם ברייתו של אדם ששתלו הקב"ה בחצרות בית ה' בקרב העם היהודי, אבל גר שבבחירתו בא לקהל ישראל אין לו לברך ברכה זו.

מקורות:

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל