שאלה:
שלום לרבנים דברי תורה צריכם גניזה אז איך רואים רבנים כותבים ד"ת על לוח ומוחקים? 2 האם כבוד רבו עדיף גם שרבו נפטר ? 3 בסימן מג סע ה כתב שאם אדם עם תפילין יכנס איתו לשרותים מקובל ואני שואל מה ההבדל עם זה על או זה לא עלי בסוף התפילין התבזו שנכנסו לשרותים? תודה רבה
תשובה:
1. לגבי כתיבת דברי תורה על לוח הכיתה: כיון שזה נכתב על דעת שימחק, ואין בזה שמות קודש רק דברי תורה, מותר למחוק, ראה שו"ת עין יצחק או"ח סי' ה אות י-יא. מקור הדברים בשו"ת התשב"ץ ח"א סי' ב.
2. מסתבר שלא, אבל לא הסברת את ההקשר הספציפי שעליו אתה מדבר ולא הבנתי.
3. כיון שהוא עצמו עושה צרכיו זה יותר בזיון מעצם הכניסה, רק שים לב שלהלכה החמיר המגן אברהם גם לא להכניס.
על פי התשובה בשאלה אחת עם אני מוציא עלון שבת על דעת שיזרק במוצאש מותר לזרוק כי לכאורה לא גרע בזיון מחיקה משימה בפח עם למשל שתי שקיות
ודאי שלא, כי זה לא מיועד מעצם טבעו להזרק אלא להגנז… כמו כן הרעיון של המחיקה הוא שלכתחילה זה נעשה כדבר שאינו מתקיים ולא שזה נעשה על שעת שיהיה מותר לבזות, בזיון זה משהו אחר לגמרי.
שלום וברכה.
בהקשר לשאלות הנ"ל.
זכורני בהקשר לדפים המודפס עליהם דברי-תורה. כי שמעתי מת"ח, שאם לא קראו באותם הדפים, אפשר להשימם בפח. היות ואין בהם קדושה. וכן לגבי כתיבה בכתב-יד עגול, היות ואינו צורת אותיות עבריות במקורן. אך לדעתי הוסיף, כי יש לשימם בדרך-כבוד בעיטוף.
שאלתי. האם האמור לגבי "מחיקת-לוח", הוא הדין לגבי "מחיקת דיגיטלית". בפרט במכשיר הנייד, כיוון שהרבה מן החומר הנכנס בכלל וגם דברי-תורה, הוא על דעת להסירם, ולפחות בחלקם?
הקולא לגבי דברי תורה מודפסים שלא קראו בהם היא רק לגבי זה שלא צריך הגבהה טפח מהרצפה אבל חלילה לזורקם לאשפה.
נכון הדבר שבמשנה ברורה בסימן שלד ס"ק נ כותב דבר דומה לגבי גליונות שחותכים מהדפוס לכתחילה, אבל שם הטעם הוא כיון שכך הרגילות לחתוך ולזרוק ונחשב הדבר כאילו התנו על כך מראש שלא התקדש, ואעפ"כ החמיר שאם כבר למד בספר אסור לחתוך, אבל מה שמיועד ללימוד ונעשה בצורה טובה רק במקרה עדיין לא למדו בו, קדוש ואין היתר לזרוק לאשפה חלילה.
מה שכתבת על כתב עגול אין לו כל יסוד בהלכה.
בכתיבה דיגיטלית יש כמה סברות להקל.
השאר תגובה