שאלה:
אוהד השכיר את הדירה שלו לליאב לשנה מראש משום שלא הצליח לשלם את חשבונות המשכנתא שלו. אוהד בצער רב סיפר לליאב על הלחץ שלוחץ אותו הבנק . לאחר 5 חודשים התברר לאוהד שהתבטל לו החוב בבנק , הוא ניגש לליאב ואמר לו שהוא מעוניין לגור בחזרה בביתו שהרי העניין עם הבנק הסתדר בדרך פלא, ליאב לעומתו טוען שאינו רוצה לפנות את הבית כרגע. מי צודק?
תשובה:
שלום וברכה,
המשכיר לא יוכל לבטל את חוזה השכירות. וגם אם בשעת השכירות סיפר שיש לו משכנתא חונקת, והתבטלה המשכנתא לא יוכל לבטל את השכירות אלא אם כן התנה המשכיר שאם החוב יתבטל הרי הוא מבטל את השכירות.
בהצלחה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות מקח וממכר סימן רז סעיף ג:
מי שמכר חצרו או שדהו, ופירש בשעת המכירה שהוא מוכר כדי לילך למקום פלוני, או מפני המטר שנמנע, כדי לקנות חטים בדמיו, ה"ז כמוכר על תנאי; לפיכך אם ירד המטר אחר שמכר, או באו חטים והוזלו, או נמנע הדרך לעלות לאותה הארץ, או לא נסתייע לו לעלות או לקנות החטים, הרי זה מחזיר לו הדמים ותחזור לו הקרקע, שהרי פירש שאינו מוכר אלא לעשות דבר פלוני והרי לא נעשה, וכן כל כיוצא בזה. הגה: ה ודוקא במוכר קרקעותיו, אבל במוכר מטלטלים לא מהני גילוי דעתו, עד שיתנה בדיני תנאי (טור בשם רש"י).
ובטעם החילוק בין מכירת קרקע למכירת מטלטלים כתב הסמ"ע ס"ק ט בשם הטור: "לפי שאין דרך בני אדם למכור קרקעות שהוא מתפרנס מהן אם לא שהיתה דעתו לעקור דירתו מכאן, אבל מטלטלין פעמים שאדם מוכר".
מבואר שאם גילה דעתו מדוע רוצה למכור הרי זה כתנאי במכירה. ודווקא במכירת קרקע שאין דרך למכור ואם גילה את סיבת המכירה הרי זה כתנאי. מסתבר ששכירות קרקע דינה כמכירת מטלטלים, שדרך להשכיר את ביתו גם אם לא אנוס בדבר, ושווה דינו למכירת מטלטלים שלא מועיל גילוי דעת אלא צריך תנאי מפורש, משום שניתן לומר שגם אם לא היה לו משכנתא היה משכיר את ביתו.
