שאלה:
שלשה קנו בנין של ג קומות, מאחד וכוונתם היתה שכל אחד יקח קומה אחד וכך עשו. אולם נשאר מחלוקות ביניהם לגבי השתמשות של גג הנמצא מעל דירת קומת קרקע (הבנין של קק ממשיך עוד 20 מטר) שני בעלי קומת א' וב' טוענים שהם דיברו לפני הקניה שיבנו כעין חצר/מרפסת מעל הגג להשתמשות ילדיהם לשחק בה, אולם בעל ק"ק טוען שהגג שלו ואינו מרשה לשכניו לבנות מעל הגג. הדין עם מי???
תשובה:
שלום וברכה,
הגג של הדייר שגר בקומת הקרקע הוא לבעל הקומה השנייה שנמצא במפלס של דירתו והוא רשאי לבנות בו מרפסת לשימוש ילדיו וכדו' ואין בעל הקומה הראשונה יכול לעכב על ידו, ואם בעל הקומה השניה ירחיב את ביתו, אזי הגג שיתקבל יהיה שייך לבעל הקומה השלישית שהגג נמצא במפלס של ביתו ויוכל לדור בו.
בהצלחה.
מקורות:
בזמנינו אם אדם קנה גג לא קנה עד לרום רקיע אלא קומה אחת בלבד. וכן אם יש לו חצר פרטית לא קנה את החצר עד רום רקיע, אלא יש לו אפשרות לבנות קומה אחת בלבד. אם החליט לבנות קומה אחת הגג שהתקבל שייך לבעל הקומה השנייה שזה כנגד אוויר ביתו. ואם הוא ירחיב הקומה הגג יהיה שייך לבעל הקומה העליונה. ולמרות שבעל החצר יכול להחליט שלא יבנה בחצר לעולם אין זו עילה שקנה עד רום הרקיע, אלא יש לו זכות לחצר פתוחה אבל אין לו בעלות על הגובה שמעל הקומה שלו. וממילא אם החליט לבנות הגג שמתקבל שייך לבעל הקומה שמעליו.
רב תודות על תשובתו.
אצלנו בחוץ לארץ, הגג שייך לכל הדיירים (בדרך כלל) ונחשב כהקירות חיצוניות וכן אם יש חצר שייך לכל הדיירים אף שבפועל הכניסה לחצר אפשרי וכך כתוב בשטר בעלות הבנין, אך ורק להדייר בקומת קרקע. אין כאן חוק שהגג שייך לזה שגר מול האוויר. לכן נשאר שאלתי היות שאין שטר בעלות בבנין עדיין. ונשאר מחלוקות לגבי בעלות הגג. האם הוא שייך לכולם או רק לבעל הדירה שמתחתיו.
שלום הרב,
גם כאן בארץ החוק הוא כך שהגגות והחצרות הם רכוש משותף, אלא אם הוצמד הגג או החצר לדירה מסוימת. במקרה שלך אם הקומה תחתונה הרחיבה את ביתם על החצר המשותפת ממילא הגג של ההרחבה שייך לקומה 1 כדין חלוקת השותפים – כיון שהחצר שעליה מרחיבים השכנים הם חולקים אותה שכל אחד יקבל את הגובה כנגד הקומה שלו. ואחרי שהאחד בנה על החצר המשותפת אין היגיון שגם הגג יהיה שלו, אלא הזכות שייכת לקומה מעליו כנגד מה שלקח התחתון. ואם השני ירחיב הקומה 2 יקבלו את הגג של ההרחבה וכלעיל בתשובה.
תודה רבה.
בנידן שלנו הבנין כולה נבנה על ידי גוי והוא בנאו באופן שקומת קרקע יוצא עוד עשרים מטר בנוי. שוב קנו הבנין ג יהודים בכוונה שכל אחד לוקח קומה. א לוקח קומת קרקע. ב לוקח קומא א והשלישי לוקח קומה ב. וכך חולקו. השאלה נשארה למי זכות בניה על הגג של קומת קרקע. בעל קומת קרקע טוען שאין לשאר רשות לבנות עליו כי זה שלו. האחרים טוענים שגם להם יש זכות השתמשות. זה גוף השאלה.
שלום, שוחחתי עם דיין גדול בדבר. וטען לי כדבריך עתה, שאם הבניין נבנה בצורה כזו שהקומה ראשונה יוצאת יותר משאר הקומות [ולא שהתחתון הרחיב] הרי הגג שייך לבעל הקומה התחתונה ולא לשני הדיירים הקודמים. אולם למעשה לא יוכל לעשות שם מרפסת או שימושים קבועים כיון שייווצר היזק ראיה לתוך החלונות של הקומה השנייה. והקומה השנייה והשלישית לא יוכלו להשתמש בגג של הקומה הזו כיון שאינה שלהם. ולכן אם רוצים להשתמש בגג של הקומה הראשונה עליהם לפצותו בתשלום.
שלום, רציתי לשאול קומת קרקע עם מרפסת פתוחה
לימים סגר את המרפסת לחדר עם היתר
נוצר גג חדש מול השכן בדירת קומה א'
של מי הגג? של מי האוויר מעל הגג?
האויר שכנד שייך לבעל הקומה בקומה א. ולכן אם מרחיב על גבי הגג צריך לשלם עבור ההוצאה שהוציא בעל הקומה תחתיו, לשלם חצי מהיציקה של הגג שמשמשת לו רצפה, וכן לשלם חצי עמודים ויסודות.
השאר תגובה