לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

קריעה בכותל כל ל' יום

שאלה:

האם יש עדיפות/ מעלה להגיע לכותל בפחות מל' יום כדי להימנע מקריאעה על החורבן?
שמעתי שהיו רבנים בירושלים שהיו משתדלים להגיע אפי' רק לראות את מקום המקדש כדי לא לקרוע.
האם יש מנהג/ מעלה כזו?
ואולי עדיף דווקא להגיע יותר מל' יום כדי שאזכה במצוה של להתאבל על החורבן?

תשובה:

אני לא חושב שטעם מנהגם היה כדי שלא לקרוע… ידוע משפטו הנוקב של הגרש"ז אויערבך שאמר שמי שלא בא לכותל המערבי לפחות פעם בחודש, דומה לאדם שיש לו אמא זקנה בודדה והוא נמנע מלבקר אותה… אגב, היה מאוד נסער כשהיה מבקר בכותל המערבי, ותמיד כשראה שם ריקודים או שירה היה תמה מאוד מאוד, וכי גם גם בהלווית המת רוקדים ושרים? הרי הכותל המערבי הוא כמי שמתו מוטל לפניו!

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. כבוד הרב. במחילה, מה זאת אומרת "נוהג לא לקרוע"? מה ההיתר לבטל את הדין הזה? הייתי מציע לו שלא יבא כלל לכותל כדי להמנע מקריעה.
    לפי מה שהבנתי, גם השואל לא התכוון לכך.

    יש איזו גישה בקהילות מסיימות שמצד אחד אוסרים עליה להר הבית עד כדי זלזול ח"ו במקום הזה. שמעתי פעם ח"כ (לשעבר) חרדי שממש דבר בזלזול "מה יש היום בהר הבית, הרי אפילו אם מותר לעלות, לפי החוק אסור להתפלל שם! תלכו להתפלל בכותל". ואחד הורה לחייל שנמצא שם "לצורך פיקוח נפש" (כנראה רק בצורה כזו יכלו לפרסם את השאלה), שיתפלל לכיוון הכותל, כי משם לא זזה שכינה (זה חוסר הבנה אמית בכל הסוגיה, אבל נניח לזה כאן), אבל בית המקדש כבר חרב. מחריד לשמוע "פסק" כזה. מצד שני, דווקא הם כשהם מגיעים לכותל המערבי, מוצאים היתרים "חרדיים" לא לקרוע "להקנות את הבגד" ועוד.

    פעם ניגש אלי בחור חרדי, ובקש ממני להקנות לי את בגדו. הסכמתי בחפץ לב, ולאחר ה"קניה" הודעתי לו חגיגית כי אני נותן לו רשות לקרוע, ואני מוחל לו על התשלום. במצב כזה, אין אף פוסק שיפטור מקריעה.
    ומה חשבתם??? מה עשה אותו צדיק? הוא אפילו לא תכנן לקרוע. הוא טען שזו… הקנאה בטעות, והלך להקנות לאדם אחר (לא אדם רע כמוני), שכנראה גם הקנה לו בחזרה… איזה יופי!!
    ואביו של הבחור? הסכים עמו

  2. כוונתי לכך שמנהג בני ירושלים היה שלא לקרוע, וכנראה סמכו בדוחק על דברי הרדב"ז הידועים שמי שרואה פעם בל' יום מרחוק את המקום אינו צריך לקרוע, ויצאו מנקודת הנחה שאדם שמתנייד ברחבי ירןשלים, מזדמן לו להיות במקום זה לפחות פעם בחודש. כך שמעתי מת"ח אחד לגבי בני נווה יעקב שעוברים בצומת הגבעה הצרפתית ועוד. יש שכתבו גם בדוחק שבני ירושלים שכל הזמן סביב המקום לא מרגישים שום התחדשות ואבלות בביאתם לשם ולכן לא קורעים, לא ברור כל כך יסוד הדברים אבל עצם המנהג כנראה מקובל זה שנים רבות. ראה בס' נחמת ישראל שעסק בשאלה זו.
    לגבי כל מה שכתבת בהמשך מאותו ח"כ, זה כמובן דברים חסרי טעם שלא זקוקים לגינוי…

  3. אני מבקש לקבל הסבר.
    מנוי בשם מ ויינר רגיל לכתוב ולפרסם כאן מאות תגובות. דבריו הם דברי טעם נפלאים. ניכר שהוא יודע ספר ובר אוריין. אני אישית מאד נהנה לקרא את דבריו תמיד (למרות שכל אחד מאיתנו מגיע מבתי מדרש שונים. התורה היא תורה אחת לכל עם ישראל).
    עם כל זה, יש פרט אחד שמפריע לי (וכנראה לעוד רבים אחרים): בטוחני שדבריו היו מתקבלים על כל לומדי התורה הגולשים כאן באתר, אילו היה נמנע מלחזור כמעט בכל מקום אפשרי. כמעט בכל תגובה שלו, הוא חוזר בפירוש או ברמיזה על דברי ביקורת שיש לו על הצבור החרדי. מדוע? לא חבל?
    דרך אגב, בנושא שציין כאן (הערמה כדי להמנע מחיוב קריעה), לא ראיתי כל קשר בין הצבור החרדי לקוּלות שהזכיר. אני מסכים בהחלט עם דבריו. אין היתר להמנע מקריעה. אך מה כל זה קשור לצבור החרדי? אצל המזרחי מקפידים על כך יותר? אשמח לשמוע שכן, אך לא ראיתי זאת (ואפילו אם כן, מה פשר הביטוי המזלזל "היתרים חרדיים"?)

  4. למר ירקוני היקר
    תודה רבה על דברי השבח
    תודה על הערתך הנכונה, שנאמרה בצורה כנה ואמיתית.

    אתה צודק בהחלט. אני מצטער על סגנון הדברים מדי פעם. אשתדל בלי נדר לעדן את הסגנון ולהמנע מהכללות.
    אמת אמרת. התורה היא תורה אחת לכל עם ישראל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל