לתרומות לחץ כאן

אין עניות במקום עשירות

שאלה:

מתי אומרים חזל אין עניות במקום עשירות ומתי אומרים התורה חסה על ממונם של ישראל

תשובה:

שלום וברכה

זו אכן שאלה במקומה, שכן שני ביטויים הופכיים אלו נאמרו לגבי המשכן / המקדש, ראה כתובות קז, ולעונתו בראש השנה כז, ונראה שהכוונה היא כך "עניות" אין לה מקום בהקדש או בבית המקדש – כל עניני הציבור, כי "אין ציבור עניים", אבל רהבתנות – עושר מופרז כמו חצוצרות זהב במקום כסף, בזה אין צורך, התורה חסה על ממונם של ישראל. עשירות כן, אבל זהירות גם כן…

מקורות:

בשו"ת תשובה מאהבה חלק א סימן ד הקשה כן, ורבו הנוב"י השיב לו ע"ז תשובה שהובאת שם בסי' ז', אצרף לך את דבריהם.

חקירה אחת מצינו ארבעה פעמים בעניני כלי מקדש התורה חסה על ממונן של ישראל ולית מאן דפליג בזה ולעומתם מצינו ארבעה פעמים בהם אין עניות במקום עשירות והמה ממש שני ההפכים בנושא אחד ושני פעמים מצינו פלוגתא בזה.

ועוד אני תמה הלא מאן דס"ל התורה חסה על ממון של ישראל קרא קא דריש וצוה הכהן ופנו את הבית כמו שפירש רש"י בכמה מקומות מתורת כהנים ויעוין במסכת נגעים פי' /פרק/ ב' משנה ה' ואומר והשקית את העדה ואת בעירם והוא ממסכת מנחות דף ע"ו ע"ב (וזה שנתים ימים עביד לי רבינו נר"ו צריכ' בשני מקראות הללו חד בשל יחיד וחד בשל צבור וצריכי) אם כן מאן דס"ל אין עניות כו' בהני קראי מאי קא דריש הן אמת הך ראי' מוצוה הכהן יש לדחות יעו"ש במסכת נגעים פלוגתא בזה ואין כאן מקומו כו' הכ"ד תלמידו המפלל בעדו יהי כזית הודו כזית הנטופה בשעתו' ותרוממנה שעתו כדקא סלקא אדעתיה.

תשובת הנוב"י – שו"ת תשובה מאהבה חלק א סימן ז

ומה שתמהת שבקצת מקומו' אמרו אין עניו' במקו' עשירו' ובקצת מקומות אמרו התורה חסה על ממונן של ישראל והראית דרכי הבקיאו' בכל מקומות שהוזכר מהם דבר מזה דע לך שמה שהוא מוכרח בכלי שרת אמרינן בי' אין עניות במק"ע (אמר המחבר תורת אמת בפיהו וכן משמע בתו' במסכת שבוע' דף י"א ע"א בד"ה מכל עייש"ה ועיין במשנה למלך שהבאתי אות ב' אמנם משמעות רש"י בעס' /במס'/ ר"ה דף כ"ו ע"ב בד"ה פיו מצופה בזהב לפי הבנת בעל שמות בארץ ושם משמע בכל' כלי מקדש אמרינן אין עניות כו' אפילו אינו מוכרח בכלי שרת עיין שם ודוק) וגם דע כי כסף לא מקרי' עניות (א"ה =אמר המחבר= עיין אות יו"ד עשיתי לי רב וקניתי לי חבר) אפי' בכלי שרת אמרינן בי' התורה חסה ועושין אותו של כסף במקום שאין גזירת הכתו' לעשות של זהב ולכן פסק הרמב"ם בגדי כהונה שנעשו צואין אין מכבסין אותן אבל קלפי היתה של עץ משום התורה חסה לפי שהיתה של חול ולא שייך אין עניות (א"ה היא גופה קשיא ליעבדיה של זהב או של כסף ולקדשי' כי כבוד המצוה בשל הקדש כמ"ש בפנים אות ה) ולחם הפנים קונין אותן חיטים במסכת מנחות דף ע"ו ע"ב משום התורה חסה התם בשעת שקונין אין כאן קדושת הגוף רק קדושת דמים וכשמתקדשת קדושת הגוף כבר היא סולת ובכל יום היה חותה בשל כסף דמפורש במס' יומא דף מ"ד ע"ב התורה חסה כו' היינו משום דשל כסף לא מקרי עניות וכן במסכת ר"ה חצוצרות של כסף משום התורה חסה גם כן משום דשל כסף לא מקרי עניות וגם חצוצרות אינן כלי שרת וכלי שרת שנקבו אין מתקנין אותן במס' זבחים דף פ"ח ע"א היינו שהוא כלי שרת ואמרינן אין עניות כו' ופי נרות של זהב טהור אף ששייך התורה חסה היינו משום שהוא גזירת הכתוב זהב טהור ולא כמו שחשבת אתה משום אין עניות (א"ה דוק בלשוני אות ד' אני אמרתי טעמא דקרא) דהא היו יכולין לעשות של כסף ועוד אפשר בענין זה שכל המנור' של זהב טהור ופיות הנרות יעשו של כסף משום דמשחרי בזה אפשר אפי' בשל כסף שייך אין עניות כיון שגוף הכלי של זהב והמנורה היא כלי שרת וכתית למאור ולא כתית למנחות שאמרו במס' מנחות דף פ"ו ע"ב שהתורה חסה על ממונן ש"י היינו טעמא שלחלק בין מנחות יחיד למנחות צבור לא אפשר שזה קדש קדשים כמו זה ואם הי' צריך כתית למנחות הי' הפסד ליחידים המביאי' מנחות וביחוד' /וביחיד/ לא שייך אין עניות במק"ע ובשיעור חצי לוג למנורה במס' מנחות דף פ"ט ע"א שנחלקו אם ממטה למעלה שערו משום התורה חסה כו' וחד אמר ממעלה למטה שיערו שאין עניות במק"ע נלע"ד דמאן דאמר ממטה למעלה שיערו באמת שיערו בשמן של חול עיין שם בתו' ד"ה אין עניות כו' וכעת לרוב הטרדה אקצר דברי רבך אוהבך הדורש שלמך וחפץ בטובתך הק' יחזקאל סג"ל לנדא

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל