לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

גדר עני המהפך בעסקת קומבנציה

שאלה:

המדובר בבנין בן 8 דיירים חלקם הרחיבו לכל הכיוונים כולל גגות כולל חריגות
הנל ישבו בשנים האחרונות עם מספר קבלנים ולא יצא דבר
לפני כחצי שנה נכנסתי לתמונה כיזם עם נסיון וישבתי עם הדיירים ונפגשנו אצל עורך דין וכולם קבלו מה שרצו
ופתאום עלתה דרישה של ערבות בנקאית שלאחר שבוע ירדה
ותוך כדי עלתה שוב הצעה של אחד הקבלן שטען שמביא ערבות
מנגד גם אני הצעתי ערבות
כרגע המצב שאחד שדורש הכי הרבה טוען שסגר עם הקבלן ההוא ושכולם גם סגרו איתו
וכמובן שבאותו רגע הבנתי שאין לי מה להשקיע בזה ועזבתי את זה

לאחר בירור של המתווך מתברר שהכל שקר ואף אחד לא חתם
ואז חזרתי לתמונה ודברתי עם השכנים להתקדם כולל אותו שכן שטען שחתמו כולם הסביר שגם הוא לא חתם אלא ההיפך הקבלן כתב לו רק מה מקבל אך אין התחיבות
אתמול דברתי איתו שוב ואז טען שבירר וכולם כולם חתמו
חוץ מאחד שטוען שרוצה רק אותי
ואני בגדר עני המהפך בחררה

המתווך בדק שוב ואכן לא היה ולא נברא ולא חתמו עדיין ואף כתבו את זה בהודעה כתובה שטרם חתמו
כידוע בכל מקרה חובה 100% חתימות בבני ברק כך שללא זה השני לא נקרא סגור וכן לכאורה 4 או 5 בבנין יעדיפו אותי והשאר גם כן יכולים לקבל מה שהציע השני
בפרט שזו עסקה מתאימה ומציאה עבורי שאין כמוה אחרים דומים בשוק

האם יש שאלה הלכתית של עני המהפך בחררה או להיפך הוא נכנס בנעלי (אמנם לפני שנה הוא כבר ניסה) אבל הכל התקדם רק אחרי שאני הבאתי את הרצינות

תשובה:

שלום וברכה,

איסור 'עני המהפך בחררה' נאמר רק אם סגרו הצדדים על כל ההסכמים, והכל היה מזומן לעסקה. אם עדיין היו באמצע מו"מ אין איסור עני המהפך.

במקרה שלך יש תחרות בין היזמים מי יזכה בעסקה, והתושבים לא סגרו [בדיבור] עם שום קבלן בצורה ברורה, ולכן לא שייך כאן דין של עני המהפך, וכל מי שיצליח לקחת את העסקה ידו על העליונה.

בהצלחה.

מקורות:

כתב המרדכי (ב"ב רמז תקנא): ובלוקח מישראל נמי לא מיקרי מהפך בחררה, אלא היכא דגמרו הפיסוק כבר הלוקח והמוכר, ונתרצו זה לזה, ולא היו חסרים רק הקנין, והלך זה וקנאה – או באותן דמים, או הוסיף דמים – אז נקרא רשע. אבל אם המוכר אינו רוצה למכרה בכך, והלך אחר וקנאה לאו רשע הוא. דאי אפילו בכה"ג נקרא רשע, א"כ מפסדים למוכר, שאם יבא ראובן לקנות קרקע של שמעון לא ירצה לתת לו אלא דבר מועט ולא כפי שויה, לא יהא אחר רשאי לקנותם, ורבנן חשו טובא לפסידא דמוכר יען כי מוכר הוא מחמת דוחקו.

וכן פסק הרמ"א (סימן רלז): וכל זה לא מיירי אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם, ואין מחוסרין אלא הקנין. אבל אם מחוסרין עדיין הפסיקה, שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול, מותר לאחר לקנותו.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. ראשית יש לציין כי במקרה זה,
    כל הזמן היו שתי יזמים ולא שאחרי שהתקדם אחד , נכנס שני ברגליו. כך שגם אם הזדרז בסוף לחתום עם חלק ועם חלק לא והשני מתחיל ונותן יותר לכאורה גם אין שייך מהפך בחררה כי כבר התחיל הרבה קודם שההוא חתם

    שנית בתוך הדברים ציינתם שאם רק חסר נין זה שונה
    מה באופן, אם חלק מהשכנים כן מתרצים לתמורה שנותן וחסר רק קנין

    האם מספק שחלק או אפילו שכן אחד שלא סגר את התמורה
    כי צריך את כולם
    ובפרט בצירוף הנל

  2. אם אחד לא סגר לא נחשב שהעסקה סגורה, כל השכנים הם מקשה אחת במקרה זה, ואם שכן אחד לא סגר בדיבור, נחשב שלא הושלמו התנאים, וממילא אין איסור של עני המהפך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל