שאלה:
שלום לכבוד הרב.
בשבת הרמנו כיסוי תבנית של עוף שהתעבו עליה אדים והם נטפו על סיר חלבי שעמד בכיור מלא מים לפני שטיפה. כמדומני שהטיפות פגעו בדופן הסיר. מספר טיפות מועט ממש נטף וברגע ששמעו לב הזזנו את הכיסוי שלא ימשיך לטפטף שם. יש צורך לעשות הגעלה?
יישר כח גדול
תשובה:
כיון שהסיר היה מלא מים, ממילא מה שנפל, גם אם היה חם עדיין, בטל בשישים, ואין צורך בהכשרה.
אבל אם נפל על דופן הסיר עצמו י"א שצריך הגעלה, לא?
כשהסיר קר יש להקל.
לא הבנתי, גם כשהסיר קר יש כאן עירוי מכלי ראשון על כלי קר, וכי עירוי מכלי ראשון לא מצריך הגעלה? (עיין או"ח תנ"א ס"ו) והרי כל עירוי מכלי ראשון הוא על דבר קר.
תודה רבה
כיון שיש גם שישים כנגד הסיר היה מלא, וגם יש לתלות שהטיפות הצטננו בדרך, הקלתי.
חיברתי חיבור שלם על או"ח סימנים תנ"א ותנ"ב ולא מצאתי הלכה כזו שעירוי מכלי ראשון על כלי קר אינו מבליע בקדירה ואינו מצריך הגעלה. ואין זה תלוי אם הוא כנגד המים או לא.
ישנה הלכה ביו"ד סימן צ"ב סעיפים ה-ז לגבי טיפת חלב שנפלה על דופני הקדירה מבחוץ, ושם יש חילוק בין כנגד הקדירה או לא, אבל זה רק לגבי המאכל אם נאסר ואם צריך שישים, ולא לגבי הכלי אם נאסר, כמבואר שם ברמ"א.
וגם מדוע לומר שהטיפות הצטננו בדרך אם אנו רואים טיפות רותחות שנופלות על הכלי, וכבר דיברנו בענין זיעת התבשיל שנידון כאיסור עצמו והוא אוסר בנוטפו על הכלי (דיברנו בענין אדים מבצל שנחתך בסכין בשרי), וא"כ מדוע להקל ולתלות שהטיפות הצטננו??
העובדה שהם מצטננות מהר מאוד, ואם נצרף שהכלי קר ותתאה גבר ומבליע רק כדי קליפה, נראה שאין להחמיר.
השאר תגובה