שאלה:
שלום,
1. האם למעשה בזמן הזה צריכים ליטול ידיים לפני דבר שטיבולו במשקה?
2. אם אני שטפתי מלפפון בזרם מים וניגבתי אותו, האם ישאר חיוב ליטול ידיים לפני אכילתו או שניגוב יסיר ממלפפון הגדרה של דבר שטיבולו במשקה ולא יהיה צריך ליטול ידיים לפני אכילתו?
תודה רבה!
תשובה:
- ראוי להקפיד על כך, עי’ הקדמת החכמת אדם לקונטרסו הלכות אבילות שקראו בשם “מצבת משה” על שם בנו, שכתב שם בתוך הדברים על מעלותיו של בנו שעל שמו קרא את הלכות האבילות, שבנו היה מקפיד על טיבולו במשקה[1] וטען לו בעל החיי אדם שהרי המנהג להקל בזה ומדוע הוא מחמיר בזה, וכ”כ בערוך השולחן סי’ קנח סעיף ד[2] שהמנהג להקל בזה, אמנם המשנ”ב סי’ קנח סק”כ[3] כתב שיש להחמיר.
- אם מנגבים אין חובת נטילה.
[1] חכמת אדם שער השמחה קונטרס מצבת משה: והנה כן קרה לי מקרה בעוונותי שביום פורים ידוע שאז נשפע אור גדול עד שכתוב בכתבים יום כפורים רצה לומר שיום כיפור הוא כמו פורים ואם כן היא עת מרפא אבל נהפך עלי לבעתה שנפטר בני הצדיק ירא שמים המנוח מ' משה שלום בן כ' שנים שלום שמו ושלימה היה משנתו כי מעיד אני שלמד הכל על מנת לעשות ואמר לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה וקיים כל מה שלמד והיה מתמיד גדול ופעם אחת ראיתי שלא אכל טבולו במשקה בלא נטילת ידים והמתין על מים והוא היה אדם חלש וגערתי בו ואמרתי שהוא כיוהרא ואמר לי אם כן למה נכתב דין זה והיה בקי בשולחן ערוך אורח חיים וקיים בן יכבד אב ועסק על פי רוב בחיבורי חיי אדם וכל דין ודין הנכתב שם היה לומד מתוך השולחן ערוך והאחרונים עד שמצא מאין יצאו הדברים ורשם המראה מקומות וכל דין שנשמט מן חלק אורח חיים רשם בספרו ולפעמים השיג עלי
[2] ערוך השולחן אורח חיים סימן קנח סעיף ד: אמרינן בפסחים [קט"ו.] כל שטיבולו במשקה צריך נט"י ויש שפירשו הטעם דכמו דבפת גזרו משום סרך תרומה דשני עושה שלישי בתרומה ובמשקין קיי"ל דכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה אפילו בחולין וא"כ כשלא יטול ידיו יטמאו הידים להמשקין להיות תחלה והמשקין יטמא להאוכל דראשון עושה שני בחולין [תר"י בברכות פ"ח] ולפ"ז צריך ברכה כמו בפת אבל התוס' כתבו בפסחים שם דנטילה זו אינה משום קדושה ונקיות כבפת אלא משום שלא יטמא המשקין ויהא אסור לשתותן ולפסול גופו וכו' ולפי זה נראה דאין לברך על אותה נטילה כיון דליכא הכא מצוה לשמוע דברי חכמים וכו' עכ"ל כלומר דבאמת משום טומאה וטהרה לא שייך אצלינו דאטו אנן נזהרין מטומאה ועיקר חיוב דנט"י הוא מוהתקדשתם וזה אינו אלא בפת באכילה קבועה כמ"ש וטעמא דסרך תרומה הוא טעם נוסף וכיון דבזה לא שייך הך דוהתקדשתם לא שייך ברכה וכמה וכמה מראשונים הסוברים כן ולדיעה זו אין חיוב כלל בזמן הזה ליטול ידיו לטיבולו במשקה וזה אינו רק בזמן הקדמון שאכלו בטהרה וכ"כ להדיא הטור לקמן בסי' תע"ג בשם הר"ם מרוטנבורג ומטעם זה מקילים האידנא בזה [והלבוש כתב לדיעה זו דאינה אלא משום נקיות ודבריו תמוהים דלהדיא כתבו התוס' דלאו משום נקיות וכמ"ש הטור בסי' תע"ג דהאידנא ליכא דין זה ע"ש ודברי רבינו ירוחם שבב"י אטעייה להלבוש שכתב וי"מ שאינו אלא משום נקיות ע"ש וטעות הדפוס הוא וכצ"ל שאינו משום נקיות וידוע שספרי הרבינו ירוחם מליאים טעות ובהגהות הלבוש הדברים כתקונם ע"ש וגם בט"ז סק"ו יש טעות זה דרבינו ירוחם]:
[3] משנה ברורה סימן קנח ס"ק כ: (כ) בלא ברכה – כי יש מקצת הראשונים דסברי שלא הצריכו חכמים נט"י לדבר שטיבולו במשקה אלא בימיהם שהיו אוכלים בטהרה משא"כ עכשיו שכולנו טמאי מתים ולכך לא יברך ענט"י שספק ברכות להקל והנה במ"א הביא בשם הל"ח דהעולם נוהגים שלא ליטול ויש להם על מה שיסמוכו היינו על מקצת הראשונים הנ"ל אבל הרבה אחרונים החמירו מאד בדבר וכתבו דהעיקר כרוב הפוסקים דצריך נטילה מדינא אף בזה"ז ועיין בביאור הגר"א שגם דעתו כן והחמיר מאד בזה שאף צריך לברך ע"ז ולכן אף דהעולם אין נוהגין לברך עכ"פ אין להקל לאכול בלי נטילה. וצריך לזה כל דיני נטילה כמו לפת. ומ"מ בפחות מכזית נ"ל פשוט שאין להחמיר בזה כלל דאפי' בפת הרבה אחרונים מקילין וכנ"ל במ"ב: [אמנם מהטור (סימן תע"ג ותפ"ו) לא משמע כן עיין שם, ובטלה דעתי מפני דעתו הרחבה. ועיין שם בביאור הלכה בסימן תע"ג סעיף ו'.]
