בצל שטוגן בסיר בשרי והאדים החמים פגעו במחבת חלבית

שמתי לב שלא כתבתי טוב את השאלה.
השאלה היא באופן שהסיר הוא פרווה, וטיגנו בו בצל שנחתך בסכין בשרי, וכשהרמתי את המכסה (של הסיר עם הבצל) נפלו טיפות לתוך מחבת חלבית. כך שזה לא משנה אם הסיר הוא בן יומו או לא, כיון שהנידון הוא לגבי האדים שנוצרו מהבצל עצמו.
אשמח לקבל תשובה על שאלה זו.
תודה רבה

כל המקורות שכתבתם הם לגבי עצם הדין של דבר חריף האם אוסרים גם באינו בן יומו, כמבואר בשו"ע סימן צ"ו ובנו"כ שם. ובזה דעת המחבר בשיטה ראשונה להקל, ודעת הרמ"א להחמיר אפילו באינו בן יומו. (זה המקור של הבא"ח להחמיר באינו בן יומו בהפסד מועט, כיון שהשו"ע הביא בשם י"א את השיטה המחמירה, עיי"ש בכף החיים)
הנידון שלי הוא לגבי זיעה שעלתה מבצל שנחתך בסכין בשרי בן יומו (או שאינו בן יומו לדעת הרמ"א), האם הזיעה של הבצל הזה דינה כהבצל עצמו או לא, ולע"ע לא מצאתי לזה מקור מפורש.
אמנם נחלקו הפוסקים בבצל זה שבישלו אח"כ בכלי חלבי אם הוא נאסר ואם נאסר הכלי, וכן כשבישלוהו בכלי פרווה, האם הכלי נעשה בשרי. אבל שם מיירי שהבצל עצמו בתוך הכלי.
ואילו הנידון שלי הוא כשנפלט מהבצל טעם כגון ע"י אדים כנידון השאלה, האם גם בזה מחמירים בדבר חריף??
אשמח לקבל תשובה עם מקורות.
אגב, מה שכתבתם בנידון של זיעה לעיין בפמ"ג צ"ג שפ"ד סק"ג הוא באופן שהזיעה עלתה מקדירה בשרית ממש, או חלבית ממש, ולא בציור שלנו, שהאדים הם מבצל שאינו בשרי ממש (שהרי לרוב הפוסקים וכן הלכה, מותר לאוכלו לאחר ארוחה חלבית), ומכאן שורש הספק שלי.

האם יש לכם ראיה מפורשת לנידון שלנו בזיעה שעלתה מבצל שנחתך בסכין בשרי??

יישר כח